#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:3
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל כל ישראל.	אלו הוכיח מקצתן, היו אלו שבשוק אומרים, אתם הייתם שומעים מבן עמרם ולא השיבותם דבר מכך וכך, אלו היינו שם היינו משיבים אותו, לכך כנסם כלם ואמר להם הרי כלכם כאן כל מי שיש לו תשובה ישיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במדבר.	לא במדבר היו אלא בערבות מואב, ומהו במדבר, אלא בשביל מה שהכעיסוהו במדבר שאמרו (שמות טז, ג) מי יתן מותנו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערבה.	בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשטים בערבות מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מול סוף.	על מה שהמרו בים סוף בבואם לים סוף שאמרו (שם יד, יא) המבלי אין קברים במצרים, וכן בנסעם מתוך הים, שנאמר (תהלים קו, ז) וימרו על ים בים סוף, כדאיתא בערכין (טו, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין פארן ובין תפל ולבן.	אמר רבי יוחנן [רשב''י] חזרנו על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו תפל ולבן, אלא הוכיחן על הדברים שתפלו על המן שהוא לבן, שאמרו (במדבר כא, ה) ונפשנו קצה בלחם הקלקל ועל מה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחצרות.	במחלקתו של קרח. דבר אחר אמר להם, היה לכם ללמוד ממה שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע, ואתם נדברתם במקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודי זהב.	הוכיחן על העגל שעשו בשביל רב זהב שהיה להם, שנאמר (הושע ב, י) וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחד עשר יום מחרב.	אמר להם משה ראו מה גרמתם, אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר ואף הוא מהלך אחד עשר יום, ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים, שהרי בעשרים באיר נסעו מחורב שנאמר (במדבר י, יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש  ובעשרים ותשעה בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע, צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה, שאכלו הבשר חדש ימים, ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים, נמצא בשלשה ימים הלכו כל אותו הדרך, וכל כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם למהר ביאתכם לארץ, ובשביל שקלקלתם הסב אתכם סביבות הר שעיר ארבעים שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש.	מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה. ממי למד, מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה. אמר, ראובן בני, אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי. ומפני ארבעה דברים אין מוכיחין את האדם אלא סמוך למיתה, כדי שלא יהא מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהא חברו רואהו ומתבייש ממנו וכו' כדאיתא בספרי. וכן יהושע לא הוכיח את ישראל אלא סמוך למיתה, וכן שמואל, שנאמר (ש''א יב, ג) הנני ענו בי. וכן דוד את שלמה בנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי הכתו.	אמר משה אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצת הארץ, יאמרו מה לזה עלינו, מה היטיב לנו, אינו בא אלא לקנתר ולמצא עלה שאין בו כח להכניסנו לארץ, לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם והורישם את ארצם ואחר כך הוכיחן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סיחן  אשר יושב	אלו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון, היה קשה, שהמדינה קשה, ואלו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היתה קשה, שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יושב בעשתרת.	המלך קשה והמדינה קשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשתרת.	הוא לשון צוקין וקושי כמו (בראשית יד, ה) עשתרות קרנים, ועשתרות זה הוא עשתרות קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, שנאמר (בראשית יד, ה) ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, ועוג נמלט מהם והוא שנאמר (שם יד, יג) ויבא הפליט, ואומר (דברים ג, יא) כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באדרעי.	שם המלכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הואיל.	התחיל כמו (בראשית יח, כז) הנה נא הואלתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר את התורה.	בשבעים לשון פרשה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב לכם שבת.	כפשוטו. ויש מדרש אגדה הרבה לכם גדלה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן מנורה וכלים, קבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין, שרי אלפים ושרי מאות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פנו וסעו לכם.	זו דרך ערד וחרמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובאו הר האמרי.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל כל שכניו.	עמון ומואב והר שעיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהר.	זה הר המלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשפלה.	זו שפלת דרום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובנגב ובחוף הים.	אשקלון ועזה וקסרי וכו' כדאיתא בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד הנהר הגדל.	מפני שנזכר עם ארץ ישראל, קראו גדול. משל הדיוט אומר עבד מלך מלך, הדבק לשחור וישתחוו לך, קרב לגבי דהנא ואדהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראה נתתי.	בעיניכם אתם רואים. איני אומר לכם מאומד ומשמועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באו ורשו.	אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה, אלו לא שלחו מרגלים לא היו צריכים לכלי זין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאבתיכם.	למה הזכיר שוב לאברהם ליצחק וליעקב, אלא אברהם כדאי לעצמו, יצחק כדאי לעצמו, יעקב כדאי לעצמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר אליכם בעת ההוא לאמר.	מהו לאמר, אמר להם משה, לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אוכל לבדי	אפשר שלא היה משה יכול לדון את ישראל, אדם שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים והוריד את המן והגיז את השלו לא היה יכול לדונם, אלא כך אמר להם, ה' אלהיכם הרבה אתכם, הגדיל והרים אתכם על דיניכם נטל את הענש מכם ונתנו על הדינין. וכן אמר שלמה (מלכים א' ג, ט) כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה, אפשר מי שכתוב בו (שם ה, יא) ויחכם מכל האדם, אומר מי יוכל לשפט, אלא כך אמר שלמה אין דיני אמה זו כדיני שאר האמות, שאם דן והרג ומכה וחונק ומטה את דינו וגוזל אין בכך כלום, אני אם חיבתי ממון שלא כדין, נפשות אני נתבע, שנאמר (משלי כב, כג) וקבע את קבעיהם נפש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנכם היום ככוכבי השמים.	וכי ככוכבי השמים היו באותו היום, והלא לא היו אלא ששים רבוא, מהו והנכם היום, הנכם משולים כיום, קימים כחמה וכלבנה וככוכבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יסף עליכם ככם אלף פעמים.	מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם, אלא אמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכתנו, כבר הבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם (בראשית יג, טז) אשר אם יוכל איש למנות  , אמר להם זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איכה אשא לבדי.	אם אומר לקבל שכר לא אוכל, זו היא שאמרתי לכם לא מעצמי אני אומר לכם, אלא מפי הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טרחכם.	מלמד שהיו ישראל טרחנין. היה אחד מהם רואה את בעל דינו נוצח בדין, אומר יש לי עדים להביא, יש לי ראיות להביא, מוסיף אני עליכם דינין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשאכם.	מלמד שהיו אפיקורוסין. הקדים משה לצאת, אמרו, מה ראה בן עמרם לצאת, שמא אינו שפוי בתוך ביתו. אחר לצאת, אמרו, מה ראה בן עמרם שלא לצאת, מה אתם סבורים, יושב ויועץ עליכם עצות רעות וחושב עליכם מחשבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וריבכם.	מלמד שהיו רוגנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבו לכם.	הזמינו עצמכם לדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נבונים.	מבינים דבר מתוך דבר. זו היא ששאל אריוס את רבי יוסי, מה בין חכמים לנבונים. חכם דומה לשלחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות רואה, וכשאין מביאין לו יושב ותוהא. נבון דומה לשלחני תגר, כשמביאין לו מעות לראות רואה, וכשאין מביאין לו מחזר ומביא משלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידעים לשבטיכם.	שהם נכרים לכם, שאם בא לפני מעטף בטליתו איני יודע מי הוא ומאיזה שבט הוא ואם הגון הוא, אבל אתם מכירין בו, שאתם גדלתם אותו, לכך נאמר וידעים לשבטיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בראשיכם.	ראשים ומכבדים עליכם שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשימם.	חסר יו''ד, [לומר] למד שאשמותיהם של ישראל תלויות בראשי דיניהם, שהיה להם למחות ולכון אותם לדרך הישרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותענו אתי	החלטתם את הדבר להנאתכם, היה לכם להשיב, רבנו משה ממי נאה ללמוד ממך או מתלמידך לא ממך שנצטערת עליה. אלא ידעתי מחשבותיכם. הייתם אומרים, עכשיו יתמנו עלינו דינין הרבה, אם אין מכירנו אנו מביאין לו דורון והוא נושא לנו פנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואקח את ראשי שבטיכם.	משכתים בדברים, אשריכם, על מי באתם להתמנות, על בני אברהם יצחק ויעקב, על בני אדם שנקראו אחים ורעים, חלק ונחלה וכל לשון חבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשים חכמים וידעים.	אבל נבונים לא מצאתי. זו אחת משבע מדות שאמר יתרו למשה ולא מצא אלא שלש, אנשים צדיקים, חכמים וידעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשים עליכם.	שתנהגו בהם כבוד. ראשים במקח, ראשים בממכר, ראשים במשא ומתן, נכנס אחרון ויוצא ראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושטרים.	מניתי עליכם לשבטיכם. אלו הכופתין והמכין ברצועה על פי הדינין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואצוה את שפטיכם.	אמרתי להם הוו מתונים בדין, אם בא דין לפניך פעם אחת שתים ושלש אל תאמר כבר בא דין זה לפני פעמים הרבה אלא היו נושאים ונותנים בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמע.	לשון הוה [בהאזינכם] כמו (שמות כ, ז) זכור, (דברים ה, יא) שמור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובין גרו.	זה בעל דינו, שאוגר עליו דברים. דבר אחר ובין גרו, אף על עסקי דירה בין חלקת אחים אפלו בין תנור לכירים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תכירו פנים במשפט.	זה הממנה להושיב הדינין, שלא יאמר איש פלוני נאה או גבור, אושיבנו דין, איש פלוני קרובי, אושיבנו דין בעיר, והוא אינו בקי בדינין נמצא מחיב את הזכאי ומזכה את החיב. מעלה אני על מי שמנהו כאלו הכיר פנים בדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כקטן כגדל תשמעון.	שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה, שאם קדם ובא לפניך לא תסלקנו לאחרון [לאחריו] . דבר אחר כקטן כגדל תשמעון, כתרגומו, שלא תאמר, זה עני הוא וחברו עשיר ומצוה לפרנסו אזכה את העני ונמצא מתפרנס בנקיות. דבר אחר שלא תאמר היאך אני פוגם כבודו של עשיר זה בשביל דינר, אזכנו עכשיו, וכשיצא לחוץ אומר אני לו, תן לו שאתה חיב לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תגורו מפני איש.	לא תיראו. דבר אחר לא תגורו, לא תכניס דבריך מפני איש. לשון (משלי י, ה) אוגר בקיץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי המשפט לאלהים הוא.	מה שאתה נוטל מזה שלא כדין, אתה מזקיקני להחזיר לו, נמצא שהטית עלי המשפט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקרבון אלי.	על דבר זה נסתלק ממנו משפט בנות צלפחד, וכן שמואל אמר לשאול (שמואל א' ט, יט) אנכי הראה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך שאני מודיעך שאין אתה רואה. ואימתי הודיעו, כשבא למשוח את דוד (שם טז, ו) וירא את אליאב ויאמר אך נגד ה' משיחו, אמר לו הקדוש ברוך הוא, ולא אמרת אנכי הראה (שם טז, ז) אל תבט אל מראהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל הדברים אשר תעשון.	אלו עשרת הדברים שבין דיני ממונות לדיני נפשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המדבר הגדול והנורא.	שהיו בו נחשים כקורות, ועקרבים כקשתות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותקרבון אלי כלכם.	בערבוביא, ולהלן הוא אומר (דברים ה, כ. כא) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו  , אותה קריבה היתה הוגנת. ילדים מכבדים את הזקנים ושלחום לפניהם, וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן, ותקרבון אלי כלכם, בערבוביא. ילדים דוחפין את הזקנים וזקנים דוחפין את הראשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבו אתנו דבר.	באיזה לשון הם מדברים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הדרך אשר נעלה בה.	אין דרך שאין בה עקמימות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הערים אשר נבא אליהן.	תחלה לכבוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וייטב בעיני הדבר.	בעיני ולא בעיני המקום. ואם בעיני משה היה טוב למה אמרה בתוכחות, משל לאדם שאומר לחברו מכור לי חמורך זה, אמר לו הן. נותנו אתה לי לנסיון, אמר לו הן. בהרים וגבעות, אמר לו הן. כיון שראה שאין מעכבו כלום, אמר הלוקח בלבו, בטוח הוא זה שלא אמצא בו מום. מיד אמר לו טול מעותיך ואיני מנסהו. מעתה אף אני הודיתי לדבריכם, שמא תחזרו בכם כשתראו שאיני מעכב, ואתם לא חזרתם בכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואקח מכם.	מן הברורים שבכם מן המסלתים שבכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים עשר אנשים איש אחד לשבט.	מגיד שלא היה שבט לוי עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד נחל אשכל.	מגיד שנקרא על שם סופו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירגלו אתה.	מלמד שהלכו בה ארבעה אומנין שתי וערב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויורדו אלינו.	מגיד שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו טובה הארץ.	מי הם שאמרו טובתה, יהושע וכלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותמרו.	לשון התרסה, התרסתם כנגד מאמרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרגנו.	לשון הרע, וכן (משלי יח, ח) דברי נרגן, אדם המוציא דבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשנאת ה' אתנו.	והוא היה אוהב אתכם, אבל אתם שונאים אותו. משל הדיוט אומר, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים.	הוצאתו לשנאה היתה. משל למלך בשר ודם, שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל, למי שהוא אוהב נותן של שקיא, ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל. ארץ מצרים של שקיא היא, שנילוס עולה ומשקה אותה, וארץ כנען של בעל, והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערים גדלת ובצורת בשמים.	דברו הכתובים לשון הבאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תערצון.	לשון שבירה כתרגומו, ודומה לו (איוב ל, ו) בערוץ נחלים לשכן, לשבור נחלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילחם לכם.	בשבילכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובמדבר אשר ראית.	מוסב על מקרא שלמעלה המנו (פסוק ל) , ככל אשר עשה אתכם במצרים, ועשה אף במדבר אשר ראית אשר נשאך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר ישא איש את בנו.	כמו שפירשתי אצל (שמות יד, יט) ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל  משל למהלך בדרך ובנו לפניו באו לסטים לשבותו וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובדבר הזה.	שהוא מבטיחכם להביאכם אל הארץ, אינכם מאמינים בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לראותכם.	כמו להראותכם. וכן (שמות יג, כא) לנחותם הדרך, וכן (תהלים כו, ז) לשמע בקול תודה, וכן (מלכים ב' ט, טו) ללכת לגיד [להגיד] ביזרעאל (לגיד כתיב, להגיד קרי) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר דרך בה.	חברון, שנאמר (במדבר יג, כב) ויבא עד חברון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התאנף.	נתמלא רוגז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פנו לכם.	אמרתי להעביר אתכם דרך רוחב ארץ אדום לצד צפון לכנס לארץ, קלקלתם וגרמתם לכם עכוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותהינו.	לשון (במדבר יד, מ) הננו ועלינו אל המקום, זה הלשון שאמרתם, לשון הן, כלומר נזדמנתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תעלו.	לא עליה תהא לכם, אלא ירידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר תעשינה הדברים.	מה הדבורה הזאת כשהיא מכה את האדם מיד מתה, אף הם כשהיו נוגעים בכם מיד מתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא שמע ה' בקלכם.	כביכול עשיתם מדת רחמיו, כאלו אכזרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותשבו בקדש ימים רבים.	תשע עשרה שנה, שנאמר כימים אשר ישבתם בשאר המסעות והם היו שלשים ושמנה שנה, תשע עשרה מהם עשו בקדש ותשע עשרה שנה הולכים ומטורפים וחזרו לקדש, כמו שנאמר (במדבר לב, יג) ויניעם במדבר. כך מצאתי בסדר עולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונפן ונסע המדברה.	אלו לא חטאו היו עוברים דרך הר שעיר לכנס לארץ מן דרומו לצפונו, ובשביל שקלקלו הפכו לצד המדבר שהוא בין ים סוף לדרומו של הר שעיר, והלכו אצל דרומו מן המערב למזרח דרך ים סוף. דרך יציאתן ממצרים שהוא במקצוע דרומית מערבית, משם היו הולכים לצד המזרח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסב את הר שעיר.	כל דרומו עד ארץ מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פנו לכם צפנה.	סובו לכם לרוח מזרחית מן הדרום לצפון, ופניכם לצפון, נמצאו הולכין את רוח מזרחית. וזהו שנאמר (שופטים יא, יח) ויבא ממזרח שמש לארץ מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשמרתם מאד.	ומהו השמירה, (פסוק ה) אל תתגרו בם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מדרך כף רגל.	אפלו מדרך כף רגל, כלומר אפלו דריסת הרגל איני מרשה לכם לעבור בארצם שלא ברשות. ומדרשי אגדה, עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים שנאמר (זכריה יד, ד) ועמדו רגליו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירשה לעשו.	מאברהם, עשרה עממים נתתי לו, שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר, אחד מהם לעשו והשנים לבני לוט, בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיה אומר על אשתו, אחותי היא, עשאו כבנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכרו.	לשון מקח. וכן (בראשית נ, ה) אשר כריתי לי, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ה' אלהיך ברכך.	לפיכך לא תכפו את טובתו להראות כאלו אתם עניים, אלא הראו עצמכם עשירים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונפן ונעבר.	לצד צפון, הפכנו פנים להלוך רוח מזרחית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל תתגר	לא אסר להם על מואב אלא מלחמה, אבל מיראים היו אותם ונראים להם כשהם מזינים, לפיכך כתיב (במדבר כב, ג) ויגר מואב מפני העם שהיו שוללים ובוזזים אותם. אבל בבני עמון נאמר (פסוק יט) ואל תתגר בם, שום גרוי, בשכר צניעות אמם שלא פרסמה על אביה כמו שעשתה הבכירה, שקראה שם בנה, מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ער.	שם המדינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האמים לפנים	אתה סבור שזו ארץ רפאים שנתתי לו לאברהם לפי שהאמים שהם רפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא כי אותם רפאים הורשתי מפני בני לוט והושבתים תחתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רפאים יחשבו	רפאים היו נחשבים אותם אמים כענקים הנקראים רפאים על שם שכל הרואה אותם ידיו מתרפות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמים.	על שם שאימתם מטלת על הבריות, וכן (פסוק יב) ובשעיר ישבו החרים ונתתים לבני עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יירשום.	לשון הוה, כלומר נתתי בהם כח שהיו מורישים אותם והולכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היתה בם.	למהר ולהמם בתוך ארבעים שנה שלא יגרמו לבניהם עוד להתעכב במדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי כאשר תמו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר ה' אלי	אבל משלוח המרגלים עד כאן לא נאמר בפרשה זו, וידבר, אלא ויאמר, ללמדך, שכל שלשים ושמנה שנה שהיו ישראל נזופים לא נתיחד עמו הדבור בלשון חבה פנים אל פנים וישוב הדעת, ללמדך, שאין השכינה שורה על הנביאים אלא בשביל ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנשי המלחמה.	מבן עשרים שנה היוצאים בצבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה עבר היום את גבול מואב  וקרבת מול בני עמון	מכאן שארץ עמון לצד צפון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארץ רפאים תחשב.	ארץ רפאים נחשבת אף היא לפי שהרפאים ישבו בה לפנים, אבל לא זו היא שנתתי לאברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעוים היושבים בחצרים	עוים מפלשתים הם, שעמהם הם נחשבים בספר יהושע, שנאמר (יהושע יג, ג) חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים. ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מתרים לקחתה מידם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחת כל השמים.	למד שעמדה חמה למשה ביום מלחמת עוג ונודע הדבר תחת כל השמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממדבר קדמות.	אף על פי שלא צוני המקום לקרא לסיחון לשלום, למדתי ממדבר סיני מן התורה שקדמה לעולם. כשבא הקדוש ברוך הוא לתנה לישראל חזר אותה על עשו וישמעאל, וגלוי לפניו שלא יקבלוה ואף על פי כן פתח להם בשלום, אף אני קדמתי את סיחון בדברי שלום. דבר אחר ממדבר קדמות, ממך למדתי שקדמת לעולמך בדברים. יכול היית לשלוח ברק אחד ולשרוף את המצריים, אלא שלחתני מן המדבר אל פרעה לאמר (שמות ה, א) שלח את עמי, במתון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר עשו לי בני עשו.	לא לענין לעבור את ארצם אלא לענין מכר אוכל ומים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אשר אעבר את הירדן.	מוסב על אעברה בארצך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החלתי תת לפניך.	כפה שר של אמוריים של מעלה תחת רגליו של משה והדריכו על צוארו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא סיחן.	לא שלח בשביל עוג לעזור לו, ללמדך שלא היו צריכים זה לזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת בניו.	בנו כתיב, שהיה לו בן גבור כמותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתם.	אנשים. בבזת סיחון נאמר בזזנו לנו לשון בזה, שהיתה חביבה עליהם ובוזזים איש לו, וכשבאו לבזת עוג כבר היו שבעים ומלאים והיתה בזויה בעיניהם ומקרעין ומשליכין בהמה ובגדים ולא נטלו כי אם כסף וזהב. לכך נאמר (דברים ג, ז) בזונו לנו, לשון בזיון. כך נדרש בספרי בפרשת (במדבר כה, א) וישב ישראל בשטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל יד נחל יבק.	כל אצל נחל יבוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל אשר צוה ה' אלהינו.	שלא לכבוש, הנחנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונפן ונעל.	כל צד צפון הוא עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חבל ארגב.	מתרגמנן בית פלך טרכונא. וראיתי תרגום ירושלמי, במגלת אסתר קורא פלטין טרכונין. למדתי חבל ארגוב הפרכיא, היכל מלך, כלומר שהמלכות נקראת על שמה. וכן את הארגוב דמלכים (מלכים ב' טו, כה) אצל היכל מלך, הרגו פקח בן רמליהו לפקחיה בן מנחם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מערי הפרזי.	פרוזות ופתוחות בלא חומה, וכן (זכריה ב, ח) פרזות תשב ירושלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החרם.	לשון הוה [כמו] הלוך וכלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיד.	מרשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צידנים יקראו לחרמון	ובמקום אחר הוא אומר (דברים ד, מח) ועד הר שיאון הוא חרמון, הרי לו ארבעה שמות למה הצרכו לכתב, להגיד שבח ארץ ישראל, שהיו ארבע מלכיות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שניר.	הוא שלג בלשון אשכנז [ שנעע ] ובלשון כנען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתר הרפאים.	שהרגו אמרפל וחבריו בעשתרות קרנים והוא פלט מן המלחמה שנאמר (בראשית יד, יג) ויבא הפליט זהו עוג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באמת איש.	באמת עוג:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא.	האמורה למעלה, (פסוק ח) מנחל ארנון ועד הר חרמון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מערער אשר על נחל ארנון.	אינו מחבר לראשו של מקרא אלא לסופו, על נתתי לראובני ולגדי. אבל לענין ירשה עד הר חרמון היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההוא יקרא ארץ רפאים.	היא אותה שנתתי לאברהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תוך הנחל וגבול.	כל הנחל ועוד מעבר לשפתו, כלומר עד ועד בכלל ויותר מכאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכנרת.	מעבר הירדן המערבי הוא ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי, ונפל בגורלם רוחב הירדן כנגדם ועוד מעבר שפתו עד כנרת וזהו שנאמר והירדן וגבול, הירדן ומעבר לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואצו אתכם.	לבני ראובן ולבני גד היה מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני אחיכם.	הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה, לפי שהיו גבורים, ואויבים נופלים לפניהם, שנאמר (דברים לג, כ) וטרף זרוע אף קדקד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתחנן.	אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם. אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם. לפי שאמר לו (שמות לג, יט) וחנתי את אשר אחן, אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעת ההיא.	לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא התר הנדר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה החלות להראות את עבדך.	פתח להיות עומד ומתפלל, אף על פי שנגזרה גזרה. אמר לו ממך למדתי, שאמרת לי (שמות לב, י) ועתה הניחה לי, וכי תופס הייתי בך, אלא לפתוח פתח, שבי תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את גדלך.	זו מדת טובך וכן הוא אומר (במדבר יד, יז) ועתה יגדל נא כח ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת ידך.	זו ימינך, שהיא פשוטה לכל באי עולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזקה.	שאתה כובש ברחמים את מדת הדין החזקה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר מי אל	אינך דומה למלך בשר ודם, שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו, אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזרתך. ולפי פשוטו אתה החלות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג, כדכתיב (דברים ב, לא) ראה החלתי תת לפניך, הראני מלחמת שלשים ואחד מלכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אעברה נא.	אין נא אלא לשון בקשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההר הטוב הזה.	זו ירושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והלבנון.	זה בית המקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתעבר ה'.	נתמלא חמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למענכם.	בשבילכם, אתם גרמתם לי. וכן הוא אומר (תהלים קו, לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב לך.	שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר. דבר אחר רב לך הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וראה בעיניך.	בקשת ממני (פסוק כה) ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לך את כלה שנאמר (דברים לד, א) ויראהו ה' את כל הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצו את יהושע.	על הטרחות ועל המשאות ועל הריבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחזקהו ואמצהו.	בדבריך, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם כך סופי לענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי הוא יעבר.	אם יעבור לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי והוא ישב (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי  (שם ז, י) , וכיון שנפל על פניו אמר לו קום לך. קם לך כתיב, אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה, למה זה אתה נפל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך אם הוא עובר, עוברין, ואם לאו, אין עוברין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשב בגיא	ונצמדתם לעבודה זרה ואף על פי כן (דברים ד, א) ועתה ישראל שמע אל החקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי למחל לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תספו.	כגון חמש פרשיות בתפלין, חמשת מינין בלולב, וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי הוא חכמתכם ובינתכם	בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חקים ומשפטים צדיקם.	הגונים ומקבלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק השמר לך  פן תשכח את הדברים.	אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יום אשר עמדת.	מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך, יום אשר עמדת בחורב אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ילמדון.	ילפון, לעצמם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם.	תורה שבעל פה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סמל.	צורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופן תשא עיניך.	להסתכל בדבר ולתת לב לשוב לטעות אחריהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר חלק  לכל העמים.	להאיר להם. דבר אחר לאלהות. לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם. וכן הוא אומר (תהלים לו, ג) כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכור.	הוא כלי שמזקקים בו את הזהב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על דבריכם.	על אודותיכם על עסקיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אנכי מת  אינני עבר.	מאחר שמת מהיכן יעבר, אלא אף עצמותי אינם עוברין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמונת כל.	תמונת כל דבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר צוך ה'.	אשר צוך עליו שלא לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונושנתם.	רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמונה מאות וחמשים ושתים שנה, כמנין ונושנתם. והוא הקדים והגלם לסוף שמונה מאות וחמשים והקדים שתי שנים לונושנתם, כדי שלא יתקים בהם (פסוק כו) כי אבד תאבדון וזהו שנאמר (דניאל ט, יד) וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, צדקה עשה עמנו שמהר להביאה שתי שנים לפני זמנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העידתי בכם.	הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבדתם שם אלהים.	כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ירפך.	מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן אחזתיו ולא ארפנו (שה''ש ג ד) , שלא ננקד ארפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כמו (מלכים ב' ד, כז) הרפה לה, תן לה רפיון (דברים ט, יד) הרף ממני, התרפה ממני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לימים ראשונים.	על ימים ראשונים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולמקצה השמים.	וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו. ומדרשו, מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השעור עצמו אשר מקצה אל קצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנהיה כדבר הגדול הזה.	ומהו הדבר הגדול, השמע עם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנסה אלהים.	הכי עשה נסים שום אלוה,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבא לקחת לו גוי	כל ההי''ן הללו תמיהות הן, לכך נקודות הן בחט''ף פת''ח, הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במסות.	על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון (שמות ח, ה) התפאר עלי, אם אוכל לעשות כן, הרי זה נסיון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באותות.	בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום, כגון (שמות ד, ב) מה זה בידך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובמופתים.	הם נפלאות שהביא עליהם מכות מפלאות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובמלחמה.	בים, שנאמר (שם יד, כה) כי ה' נלחם להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הראת.	כתרגומו אתחזיתא. כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותחת כי אהב.	וכל זה תחת אשר אהב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויוצאך בפניו.	כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שמות יד, יט) ויסע מלאך האלהים ההולך  וילך מאחריהם. דבר אחר ויוצאך בפניו בפני אבותיו, כמו שנאמר (תהלים עח, יב) נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממך מפניך.	סרסהו ודרשהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיום הזה.	כאשר אתה רואה היום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אז יבדיל.	נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה, מצוה שאפשר לקימה אקימנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעבר הירדן מזרחה שמש.	באותו עבר שבמזרחו של ירדן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזרחה שמש.	לפי שהוא דבוק, נקודה רי''ש בחטף, מזרח של שמש, מקום זריחת השמש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזאת התורה.	זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלה העדת  אשר דבר.	הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בעבר הירדן.	שהוא במזרח, שהעבר השני היה במערב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא את אבתינו.	בלבד	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כרת ה'  כי אתנו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פנים בפנים.	אמר ר' ברכיה, כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמור.	ובראשונות הוא אומר (שמות כ) זכור. שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר צוך.	קודם מתן תורה במרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזכרת כי עבד היית	על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמר מצותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תנאף.	אין לשון נאוף אלא באשת איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תתאוה.	לא תרוג אף הוא לשון חמדה, כמו (בראשית ב, ט) נחמד למראה, דמתרגמנן דמרגג למחזי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יסף.	מתרגמנן ולא פסק. כי קולו חזק וקים לעולם. דבר אחר, ולא יסף, לא הוסיף להראות באותו פומבי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת תדבר אלינו.	התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה. וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' אלהינו ה' אחד.	ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האמות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואהבת.	עשה דבריו מאהבה. אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל לבבך.	בשני יצריך. דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכל נפשך.	אפלו הוא נוטל את נפשך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכל מאדך.	בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך. דבר אחר ובכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך בין במדה טובה בין במדת פרענות וכן דוד הוא אומר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא  (שם קטז, יג) צרה ויגון אמצא  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו הדברים האלה.	ומהו האהבה והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקדוש ברוך הוא ומדבק בדרכיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אנכי מצוך היום.	לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא, מצות המלך הבאה במכתב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושננתם.	לשון חדוד הוא, שיהיו מחדדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו, אלא אמור לו מיד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבניך.	אלו התלמידים. מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם, ואומר (מלכים ב' ב, ג) בני הנביאים אשר בבית אל, וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנאמר (ד''ה ב' כט, יא) בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר (מלכים ב' ב) אבי אבי רכב ישראל  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודברת בם.	שלא יהא עיקר דבורך אלא בם. עשם עיקר ואל תעשם טפל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשכבך.	יכול אפלו שכב בחצי היום, תלמוד לומר ובקומך. יכול אפלו עמד בחצי הלילה, תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקשרתם לאות על ידך.	אלו תפלין שבזרוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו לטטפת בין עיניך.	אלו תפלין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת. טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזזות ביתך.	מזוזת כתיב, שאין צריך אלא אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשעריך.	לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עירות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצובים.	לפי שהיו מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשמו תשבע.	אם יש בך כל המדות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו לא תשבע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאלהי העמים אשר סביבותיכם.	הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם הצרך להזהיר עליהם ביותר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במסה.	כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הישר והטוב.	זו פשרה, לפנים משורת הדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשל.	לשון השלכה והתזה, וכן (דברים יט, ה) ונשל הברזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תחנם.	לא תתן להם חן. אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר אל תתן להם חניה בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יסיר את בנך מאחרי.	בנו של גוי כשישא את בתך, יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזבחתיהם.	של בנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצבותם.	אבן אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשירהם.	אילנות שעובדין אותן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופסיליהם.	צלמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא מרבכם.	כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אתם המעט.	הממעטין עצמכם, כגון אברהם, שאמר (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז, ח) ונחנו מה, לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיה יד, יד) אדמה לעליון, וסנחריב שאמר (שם לו, כ) מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר (יחזקאל כח, ב) אל אני מושב אלהים ישבתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מאהבת ה'.	הרי כי משמש בלשון אלא. לא מרבכם חשק ה' בכם, אלא מאהבת ה' אתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשמרו את השבועה.	מחמת שמרו את השבועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאלף דור.	ולהלן הוא אומר (דברים ה, ט) לאלפים, כאן שהוא סמוך אצל לשומרי מצותיו, העושין מיראה, הוא אומר לאלף, ולהלן שהוא סמוך אצל לאוהביו, העושין מאהבה, ששכרם יותר גדול, הוא אומר לאלפים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאוהביו.	אלו העושין מאהבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולשומרי מצותיו.	אלו העושין מיראה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשלם לשנאיו אל פניו.	בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היום לעשותם.	ולמחר לעולם הבא לטול שכרם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה עקב תשמעון.	אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמר ה'	ישמור לך הבטחתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שגר אלפיך.	ולדי בקרך, שהנקבה משגרת ממעיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשתרת צאנך.	מנחם פרש אבירי בשן (תהלים כב, יג) , מבחר הצאן. כמו (בראשית יד, ה) עשתרות קרנים, לשון חזק. ואונקלוס תרגם ועדרי ענך. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עקר.	שאינו מוליד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תאמר בלבבך.	על כרחך לשון דלמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, לא תירא מהם. ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של 'כי', שיפול עליו שוב לא תירא מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המסות.	נסיונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והאותות.	כגון (שמות ד, ג) ויהי לנחש, (שמות ד, ט) והיו לדם ביבשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמופתים.	המכות המפלאות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיד החזקה.	זה הדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והזרוע הנטויה.	זה החרב של מכת בכורות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן תרבה עליך חית השדה.	והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה, כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והמם.	נקוד קמ''ץ כלו, לפי שאין מ''ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם. אבל (ישעי' כח, כח) והמם גלגל עגלתו, כלו יסוד. לפיכך חציו קמ''ץ וחציו פת''ח, כשאר פעל של שלש אותיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל המצוה.	כפשוטו. ומדרש אגדה אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגמרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	התשמר מצותיו.	שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמלתך לא בלתה.	ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא בצקה.	לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זית שמן.	זיתים העושים שמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדלים ועצמים ממך.	אתה עצום, והם עצומים ממך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תאמר בלבבך.	צדקתי ורשעת הגוים גרמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא בצדקתך  אתה בא לרשת  כי ברשעת הגוים.	הרי כי משמש בלשון אלא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשב בהר.	אין ישיבה אלא לשון עכבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתנפל לפני ה' כראשנה ארבעים יום.	שנאמר (שמות לב, ל) ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה. באותה עליה נתעכבתי ארבעים יום. נמצאו כלים בעשרים ותשעה באב. שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז, בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ואמר לו למשה (דברים י, א) פסל לך שני לוחת, עשה עוד ארבעים יום, נמצאו כלים ביום הכפורים. בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל בשמחה ואמר לו למשה (במדבר יד, כ) סלחתי כדברך. לכך הקבע למחילה ולסליחה. ומנין שנתרצה ברצון שלם, שנאמר בארבעים של לוחות אחרונות ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים (דברים י, י) , מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובאהרן התאנף ה'.	לפי ששמע לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	להשמידו.	זה כלוי בנים. וכן הוא אומר (עמוס ב, ט) ואשמיד פריו ממעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתפלל גם בעד אהרן.	והועילה תפלתי לכפר מחצה, ומתו שנים ונשארו השנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טחון.	לשון הוה כמו (בראשית כו, יג) הלוך וגדל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתנפל	אלו הן עצמם האמורים למעלה (פסוק יח) וכפלן כאן, לפי שכתוב כאן סדר תפלתו, שנאמר (פסוק כו) ה' אלהים אל תשחת עמך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה.	מה ענין זה לכאן. ועוד, וכי מבארות בני יעקן נסעו למוסרה, והלא ממוסרות באו לבני יעקן, שנאמר (במדבר לג, לא) ויסעו ממוסרות  ועוד, שם מת אהרן, והלא בהר ההר מת, צא וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרה להר ההר. אלא, אף זו מן התוכחה, ועוד זאת עשיתם כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם ממלחמת מלך ערד ונתתם ראש לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכם שמונה מסעות עד בני יעקן ומשם למוסרה, שם נלחמו בכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם, ומשם חזרתם הגדגדה הוא חור הגדגד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומן הגדגדה	ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה לכם כאלו מת שם. וסמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות, לומר שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא, כיום שנשתברו בו הלוחות. ולהודיעך שהקשה לו מה שאמרו (במד' יד, ד) נתנה ראש לפרוש ממנו, כיום שעשו בו את העגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעת ההוא הבדיל ה'	מוסב לענין הראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשאת את ארון.	הלוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעמד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו.	הכהנים, והוא נשיאת כפים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כן לא היה ללוי חלק.	לפי שהבדלו לעבודת מזבח ואינן פנויין לחרוש ולזרוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' הוא נחלתו.	נוטל פרס מזמן מבית המלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואנכי עמדתי בהר.	לקבל הלוחות האחרונות. ולפי שלא פרש למעלה כמה עמד בהר בעליה אחרונה זו, חזר והתחיל בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כימים הראשונים.	של לוחות הראשונות, מה הם ברצון אף אלו ברצון. אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליכם היו בכעס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה' אלי	אף על פי שסרתם מאחריו וטעיתם בעגל, אמר לי (שמות לב, לד) לך נחה את העם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועתה ישראל.	אף על פי שעשיתם כל זאת, עודנו רחמיו וחבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אם ליראה	רבותינו דרשו מכאן, הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשמר את מצות ה'.	ואף היא לא לחנם, אלא לטוב לך, שתקבלו שכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הן לה' אלהיך.	הכל, ואף על פי כן רק באבותיך חשק ה' מן הכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכם.	כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היום הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערלת לבבכם.	אוטם לבבכם וכסויו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואדני האדנים.	לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ישא פנים.	אם תפרקו עלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יקח שחד.	לפיסו בממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשה משפט יתום ואלמנה.	הרי גבורה, ואצל גבורתו אתה מוצא ענותנותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואהב גר לתת לו לחם ושמלה.	ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו על זה נתפלל, (בראשית כח, כ) ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את ה' אלהיך תירא.	ותעבוד לו ותדבק בו, ולאחר שיהיו בך כל המדות הללו, אז בשמו תשבע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידעתם היום.	תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא את בניכם.	אני מדבר עכשיו שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרב כל ישראל.	כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה, והלא כבר נאמר (במדבר טז, לב) ותפתח הארץ את פיה, ולא פיותיה. אמר לו, ומה אני מקים בקרב כל ישראל. אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם [בורח] , היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל היקום אשר ברגליהם.	זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עיניכם הראת.	מוסב על מקרא האמור למעלה, (פסוק ב) כי לא את בניכם אשר לא ידעו  כי אם עמכם אשר עיניכם הרואות  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא כארץ מצרים הוא.	אלא טובה המנה. ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו. יכול בגנותה הכתוב מדבר, וכך אמר להם, לא כארץ מצרים היא, אלא רעה המנה, תלמוד לומר (במדבר יג, כב) וחברון שבע שנים נבנתה  , אדם אחד בנאן, וחם בנה צוען למצרים בנו, וחברון לכנען. דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור שפסלתו של ראשון, הוא נותן בשני. ובכל מקום, החביב קודם. הא למדת שחברון יפה מצוען, ומצרים משבחת מכל הארצות, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען שבח מצרים היא, שהיתה מקום מלכות, שכן הוא אומר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו. וחברון פסלתה של ארץ ישראל, לכך הקצוה לקבורת מתים, ואף על פי כן היא יפה מצוען. ובמסכת כתבות (קיב, א) דרשו בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואחר כך לבנו הגדול, אלא שמבנה על אחד משבעה בצוען:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יצאתם משם.	אפלו ארץ רעמסס [וארץ גושן] אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר (בראשית מז, יא) במיטב הארץ  , אף היא אינה כארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשקית ברגלך.	ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משינתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה. אבל זו (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים. אתה ישן על מטתך, והקדוש ברוך הוא משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי, כאחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כגן הירק.	שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארץ הרים ובקעת.	משבח ההר מן המישור, שהמישור, בבית כור אתה זורע כור, אבל ההר בבית כור ממנו חמשת כורין, ארבע מארבע שפועיו, ואחד בראשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובקעת.	הן מישור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ה' אלהיך דרש אתה.	והלא אף כל הארצות הוא דורש, שנאמר (איוב לח, כו) להמטיר על ארץ לא איש, אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמיד עיני ה' אלהיך בה.	לראות מה היא צריכה ולחדש לה גזרות, עתים לטובה עתים לרעה וכו' , כדאיתא בראש השנה (יז, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מרשית השנה.	מראש השנה נדון מה יהא בסופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה אם שמע.	והיה, מוסב על האמור למעלה, (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה אם שמע תשמעו.	אם שמע בישן תשמעו בחדש. וכן (דברים ח, יט) והיה אם שכח תשכח, אם התחלת לשכח, סופך שתשכח כלה, שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום, יומים אעזבך [ במגילת חסידים ] (ספרי מח) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצוה אתכם היום.	שיהיו עליכם חדשים, כאלו שמעתם בו ביום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאהבה את ה'.	שלא תאמר הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רב, בשביל שאקבל שכר. אלא כל מה שתעשו עשו מאהבה וסוף הכבוד לבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולעבדו בכל לבבכם.	עבודה שהיא בלב. וזו היא תפלה, שהתפלה קרויה עבודה, שנאמר (דניאל ו, יז) אלהך די אנת פלח לה בתדירא, וכי יש פלחן בבבל, אלא על שהיה מתפלל, שנאמר (שם ו, יא) וכוין פתיחן לה  וכן בדוד הוא אומר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל לבבכם ובכל נפשכם.	והלא כבר הזהיר על כך (דברים ו, ה) בכל לבבך ובכל נפשך, אלא, אזהרה ליחיד אזהרה לצבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתי מטר ארצכם.	עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעתו.	בלילות שלא יטריחו אתכם. דבר אחר בעתו, בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יורה.	היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומלקוש.	רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. ולשון מלקוש, דבר המאוחר. כדמתרגמינן (בראשית ל, מב) והיה העטופים ללבן, לקישיא. דבר אחר לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואספת דגנך.	אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך. כענין שנאמר (ישעי' סב, ח. ט) אם אתן את דגנך  כי מאספיו יאכלהו, ולא כענין שנאמר (שופטים ו, ג) והיה אם זרע ישראל  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתי עשב בשדך.	שלא תצטרך להוליכה למדבריות. דבר אחר שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים ומשליך לפני בהמתך ואתה מונע ידך ממנה שלשים יום קודם לקציר ואינה פוחתת מדגנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלת ושבעת.	הרי זו ברכה אחרת, שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השמרו לכם.	כיון שתהיו אוכלים ושבעים, השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שביעה, שנאמר (דברים ח, יב. יד) פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירבין, מה הוא אומר אחריו, ורם לבבך ושכחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וסרתם.	לפרוש מן התורה ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים. שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה. וכן דוד אמר (שמואל א' כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד  , ומי אמר לו כן, אלא כיון שאני מגרש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את יבולה.	אף מה שאתה מוביל לה, כענין שנאמר (חגי א, ו) זרעתם הרבה והבא מעט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואבדתם מהרה.	על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה, שגרמה לכם לחטוא. משל למלך ששלח בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקידו [ומפקדו] אל תאכל יותר מצרכך שתבא נקי לביתך, ולא השגיח הבן ההוא. אכל ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את כל בני המסבה. נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחורי פלטרין [פלטין] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהרה.	איני נותן לכם ארכא. ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול, שנאמר (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, דור המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמתם את דברי.	אף לאחר שתגלו היו מצינים במצות, הניחו תפלין, עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר (ירמיה לא, כ) הציבי לך צינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לדבר בם.	משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דברים לג, ד) , שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר, אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם  למען ירבו ימיכם וימי בניכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ירבו ימיכם וימי בניכם.	אם עשיתם כן ירבו, ואם לאו לא ירבו, שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן, ומכלל הן לאו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לתת להם.	לתת לכם אין כתיב כאן, אלא לתת להם, מכאן נמצינו למדים תחית המתים מן התורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמר תשמרון.	אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ללכת בכל דרכיו.	הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גמול חסדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולדבקה בו.	אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוריש ה'.	עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועצמים מכם.	אתם גבורים, והם גבורים מכם, שאם לא שישראל גבורים, מה השבח שמשבח את האמוריים לומר ועצמים מכם, אלא אתם גבורים משאר אמות והם גבורים מכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יתיצב איש	אין לי אלא איש, אמה ומשפחה ואשה בכשפיה מנין, תלמוד לומר לא יתיצב מכל מקום. אם כן מה תלמוד לומר איש, אפלו כעוג מלך הבשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פחדכם ומוראכם.	והלא פחד הוא מורא, אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים. פחד לשון בעיתת פתאום. מורא לשון דאגה מימים רבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דבר לכם.	והיכן דבר (שמות כג, כז) את אימתי אשלח לפניך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה.	האמורות בהר גרזים ובהר עיבל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הברכה.	על מנת אשר תשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת	הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל. מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתה את הברכה.	כתרגומו ית מברכיא, את המברכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על הר גרזים.	כלפי הר גרזים, הופכין פניהם ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה  כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך, ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא המה.	נתן בהם סימן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי.	אחרי העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק. וזהו לשון אחרי. כל מקום שנאמר אחרי, מפלג הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דרך מבוא השמש.	להלן מן הירדן לצד מערב. וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים, שננקדו בשני טעמים, אחרי, נקוד בפשטא, ודרך, נקוד במשפל והוא דגש, ואם היה אחרי דרך, דבור אחד, היה נקוד אחרי, במשרת, בשופר הפוך, ודרך, בפשטא ורפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מול הגלגל.	רחוק מן הגלגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלוני מרה.	שכם הוא, שנאמר (בראשית יב, ו) עד מקום שכם עד אלון מרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אתם עברים את הירדן	נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבד תאבדון.	אבד ואחר כך תאבדון מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל המקומות אשר עבדו שם	ומה תאבדון מהם, את אלהיהם אשר על ההרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזבח.	של אבנים הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצבה.	של אבן אחת, והוא בימוס ששנויה במשנה (ע''ז מז, ב) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשרה.	אילן הנעבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואבדתם את שמם.	לכנות להם שם לגנאי, בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל עין קוץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תעשון כן.	להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה) , כי אם במקום אשר יבחר. דבר אחר ונתצתם את מזבחתם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה. אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשכנו תדרשו.	זה משכן שילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזבחיכם.	שלמים של חובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעשרתיכם.	מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרומת ידכם.	אלו הבכורים, שנאמר בהם (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכורות בקרכם.	לתתם לכהן ויקריבם שם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ברכך ה'.	לפי הברכה הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים	מוסב למעלה (דברים יא, לא) על כי אתם עברים את הירדן  כשתעברו את הירדן, מיד מתרים אתם להקריב בבמה, כל ארבע עשרה שנה של כבוש וחלוק, ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות, אבל בבמה אין קרב אלא הנדר והנדב. וזהו איש כל הישר בעיניו, נדרים ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שיישר בעיניכם להביאם ולא על ידי חובה, אותם תקריבו בבמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא באתם.	כל אותן ארבע עשרה שנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל המנוחה.	זו שילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנחלה.	זו ירושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד עתה.	כמו עדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועברתם את הירדן וישבתם בארץ.	משתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והניח לכם.	לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג, א) מן הגוים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. ואין זאת אלא בימי דוד, אז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה המקום	בנו לכם בית הבחירה בירושלים. וכן הוא אומר בדוד (שמואל ב' ז, א. ב) ויהי כי ישב המלך בביתו, וה' הניח לו מסביב מכל אויביו. ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים, וארון האלהים ישב בתוך היריעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמה תביאו	למעלה אמרו (פסוק ו) לענין שילה וכאן אמור לענין ירושלים, ולכך חלקם הכתוב, לתן התר בין זו לזו, משחרבה שילה ובאו לנוב, וחרבה נוב ובאו לגבעון, היו הבמות מתרות עד שבאו לירושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מבחר נדריכם.	מלמד שיביאו מן המבחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השמר לך.	לתן לא תעשה על הדבר.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל מקום אשר תראה.	אשר יעלה בלבך, אבל אתה מקריב על פי נביא, כגון אליהו בהר הכרמל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באחד שבטיך.	בחלקו של בנימין. ולמעלה הוא אומר (פסוק ה) מכל שבטיכם. הא כיצד, כשקנה דוד את הגרן מארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים, ומכל מקום הגרן בחלקו של בנימין היה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק בכל אות נפשך.	במה הכתוב מדבר, אם בבשר תאוה להתירה להם בלא הקרבת אמורים, הרי הוא אומר במקום אחר (פסוק כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך  ואמרת אכלה בשר , במה זה מדבר, בקדשים שנפל בהם מום, שיפדו ויאכלו בכל מקום. יכול יפדו על מום עובר, תלמוד לומר רק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תזבח ואכלת.	אין לך בהם התר גזה וחלב, אלא אכילה על ידי זביחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטמא והטהור.	לפי שבאו מכח קדשים, שנאמר בהם (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל, הצרך להתיר בו, שטמא וטהור אוכלין בקערה אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כצבי וכאיל.	שאין קרבן בא מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק הדם לא תאכלו.	אף על פי שאמרתי שאין לך בו זריקת דם במזבח, לא תאכלנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשפכנו כמים.	לומר לך שאין צריך כסוי. דבר אחר הרי הוא כמים להכשיר את הזרעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תוכל.	בא הכתוב לתן לא תעשה על הדבר. רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה, אבל אינך רשאי, כיוצא בו (יהושע טו, סג) ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם, יכולים היו, אלא שאינן רשאין, לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה. ולא יבוסים היו אלא חתיים היו, אלא על שם העיר ששמה יבוס [נקראים יבוסים] . כך מפורש בפרקי דרבי אליעזר. והוא שנאמר (שמואל ב' ה, ו) כי אם הסירך העורים והפסחים, צלמים שכתבו עליהם את השבועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכרת בקרך.	אזהרה לכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותרומת ידך.	אלו הבכורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והלוי אשר בשעריך.	אם אין לך לתת לו מחלקו, כגון מעשר ראשון, תן לו מעשר עני. אין לך מעשר עני, הזמינהו על שלמיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אדמתך.	אבל בגולה אינך מזהר עליו יותר מעניי ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ירחיב	למדה תורה דרך ארץ, שלא יתאוה אדם לאכול בשר, אלא מתוך רחבת ידים ועושר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל אות נפשך	אבל במדבר נאסר להם בשר חלין, אלא אם כן מקדישה ומקריבה שלמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ירחק ממך המקום.	ולא תוכל לבוא ולעשות שלמים בכל יום כמו עכשיו שהמשכן הולך עמכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזבחת  כאשר צויתך.	למדנו שיש צווי בזביחה היאך ישחוט, והן הלכות שחיטה שנאמרו למשה בסיני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אך כאשר יאכל את הצבי	אינך מזהר לאכלן בטהרה. אי מה צבי ואיל חלבן מתר, אף חלין חלבן מתר, תלמוד לומר אך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק חזק לבלתי אכל הדם.	ממה שנאמר חזק אתה למד שהיו שטופים בדם לאכלו, לפיכך הצרך לומר חזק, דברי רבי יהודה. רבי שמעון בן עזאי אומר, לא בא הכתוב אלא להזהירך וללמדך עד כמה אתה צריך להתחזק במצות, אם הדם, שהוא קל להשמר ממנו, שאין אדם מתאוה לו, הצרך לחזקך באזהרתו, קל וחמר לשאר מצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תאכל הנפש עם הבשר.	אזהרה לאבר מן החי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תאכלנו.	אזהרה לדם התמצית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ייטב לך	צא ולמד מתן שכרן של מצות, אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו, הפורש ממנו זוכה לו ולבניו אחריו, קל וחמר לגזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק קדשיך.	אף על פי שאתה מתר לשחוט חלין, לא התרתי לך לשחוט את הקדשים ולאכלן בשעריך בלא הקרבה, אלא הביאם לבית הבחירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשית עלתיך.	אם עולות הם תן הבשר והדם על גבי המזבח, ואם זבחי שלמים הם, דם זבחיך ישפך על המזבח תחלה ואחר כך והבשר תאכל. ועוד דרשו רבותינו (פסוק כו) , רק קדשיך בא ללמד על הקדשים שבחוצה לארץ וללמד על התמורות ועל ולדות קדשים שיקריבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמר.	זו משנה שאתה צריך לשמרה בבטנך שלא תשכח. כענין שנאמר (משלי כב) כי נעים כי תשמרם בבטנך, ואם שנית אפשר שתשמע ותקיים, הא כל שאינו בכלל משנה אינו בכלל מעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל הדברים.	שתהא חביבה עליך מצוה קלה כמצוה חמורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הטוב.	בעיני השמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והישר.	בעיני אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן תנקש.	אנקלוס תרגם לשון מוקש. ואני אומר שלא חש לדקדק בלשון, שלא מצינו נו''ן בלשון יוקש ואפלו ליסוד הנופל ממנו, אבל בלשון טרוף וקשקוש מצינו נו''ן (דניאל ה, ו) וארכבתה דא לדא נקשן. ואף זה אני אומר, פן תנקש אחריהם פן תטרף אחריהם להיות כרוך אחר מעשיהם, וכן (תהלים קט, יא) ינקש נושה לכל אשר לו, מקלל את הרשע להיות עליו נושים רבים והיו מחזירין ומנקשין אחר ממונו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי השמדם מפניך.	אחר שתראה שאשמידם מפניך, יש לך לתת לב מפני מה נשמדו אלו, מפני מעשים מקלקלים שבידיהם, אף אתה לא תעשה כן שלא יבואו אחרים וישמידוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איכה יעבדו.	לפי שלא ענש על עבודת אלילים אלא על זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, כמו שכתוב (שמות כב, יט) בלתי לה' לבדו, דברים הנעשים לגבוה, בא ולמדך כאן, שאם דרכה של עבודה זרה לעבדה בדבר אחר, כגון פוער לפעור, וזורק אבן למרקוליס, זו היא עבודתה וחיב. אבל זבוח וקטור ונסוך והשתחואה, אפלו שלא כדרכה חיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גם את בניהם.	גם, לרבות את אבותיהם ואמותיהם. אמר ר' עקיבא אני ראיתי נכרי שכפתו לאביו לפני כלבו ואכלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל הדבר.	קלה כחמורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשמרו לעשות.	לתן לא תעשה על עשה האמורים בפרשה. שכל השמר לשון לא תעשה הוא, אלא שאין לוקין על השמר של עשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תסף עליו.	חמשה טוטפות בתפלין, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות בברכת כהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתן אליך אות.	בשמים, כענין שנאמר בגדעון (שופטים ו, יז) ועשית לי אות, ואומר (שם ו, לט) יהי נא חרב אל הגזה  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	או מופת.	בארץ. [ ס''א אות . בשמים , דכתיב (בראשית א, יד) והיו לאתת ולמועדים או מופת . בארץ . דכתיב (שופטים שם) אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב ] אף על פי כן לא תשמע לו. ואם תאמר מפני מה נותן לו הקדוש ברוך הוא ממשלה לעשות אות, כי מנסה ה' אלהיכם אתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת מצותיו תשמרו.	תורת משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובקולו תשמעו.	בקול הנביאים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתו תעבדו.	במקדשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובו תדבקון.	הדבק בדרכיו. גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקדוש ברוך הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סרה.	דבר המוסר מן העולם שלא היה ולא נברא ולא צויתיו לדבר כן, דישטולוד''א בלע''ז :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והפדך מבית עבדים.	אפלו אין לו עליך אלא שפדאך, דיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יסיתך.	אין הסתה אלא גרוי, שנאמר (שמואל א' כו, יט) אם ה' הסיתך בי, אמיטר''א בלע''ז , שמשיאו לעשות כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחיך.	מאב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן אמך.	מאם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חיקך.	השוכבת בחיקך ומחקה בך אפיקייד''א בלע''ז , וכן (יחזקאל מג, יד) ומחיק הארץ, מיסוד התקוע בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר כנפשך.	זה אביך. פרש לך הכתוב את החביבין לך, קל וחמר לאחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסתר.	דבר הכתוב בהוה, שאין דברי מסית אלא בסתר. וכן שלמה הוא אומר (משלי ז, ט) בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא ידעת אתה ואבתיך.	דבר זה גנאי גדול הוא לך שאף האמות אין מניחין מה שמסרו להם אבותיהם, וזה אומר לך עזוב מה שמסרו לך אבתיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקרבים אליך או הרחקים.	למה פרט קרובים ורחוקים, אלא כך אמר הכתוב, מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצה הארץ.	זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תאבה לו.	לא תהא תאב לו. לא תאהבנו. לפי שנאמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, את זה לא תאהב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תשמע אליו.	בהתחננו על נפשו למחול לו, לפי שנאמר (שמות כג, ה) עזב תעזב עמו, לזה לא תעזוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תחוס עינך עליו.	לפי שנאמר (ויקרא יט, טז) לא תעמד על דם רעך, על זה לא תחוס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תחמול.	לא תהפך בזכותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תכסה עליו.	אם אתה יודע לו חובה אינך רשאי לשתוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי הרג תהרגנו.	אם יצא מבית דין זכאי, החזירהו לחובה. יצא מבית דין חיב, אל תחזירהו לזכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידך תהיה בו בראשונה.	מצוה ביד הנסת להמיתו. לא מת בידו, ימות ביד אחרים, שנאמר ויד כל העם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשבת שם.	פרט לירושלים שלא נתנה לדירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תשמע  לאמר.	אומרים כן, יצאו  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני בליעל.	בלי עול. שפרקו עלו של מקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישבי עירם.	ולא יושבי עיר אחרת. מכאן אמרו אין נעשית עיר הנדחת עד שידיחוה אנשים, ועד שיהיו מדיחיה מתוכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודרשת וחקרת ושאלת היטב.	מכאן למדו שבע חקירות מרבוי המקרא. כאן יש שלש דרישה וחקירה והיטב. ושאלת, אינו מן המנין, וממנו למדו בדיקות. ובמקום אחר הוא אומר (דברים יט, יח) ודרשו השופטים היטב. ועוד במקום אחר הוא אומר (שם יז, ד) ודרשת היטב. ולמדו היטב היטב לגזרה שוה, לתן האמור של זה בזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכה תכה.	אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם, המיתם באחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לה' אלהיך.	לשמו ובשבילו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ישוב ה' מחרון אפו.	שכל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תתגדדו.	לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין, לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראויין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין עיניכם.	אצל הפדחת. ובמקום אחר הוא אומר (ויקרא כא, ה) לא יקרחו קרחה בראשם, לעשות כל הראש כבין העינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עם קדוש אתה.	קדשת עצמך מאבותיך. ועוד, ובך בחר ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל תועבה.	כל שתעבתי לך, שאם צרם אזן בכור כדי לשחטו במדינה, הרי דבר שתעבתי לך כל מום לא יהיה בו, ובא ולמד כאן שלא ישחט ויאכל על אותו המום. בשל בשר בחלב הרי דבר שתעבתי לך, והזהיר כאן על אכילתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זאת הבהמה	'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איל וצבי ויחמור.	למדנו שהחיה בכלל בהמה, ולמדנו שבהמה וחיה טמאה מרבה מן הטהורה, שבכל מקום פורט את המועט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואקו.	מתרגם יעלא (איוב לט, א) יעלי סלע הוא אשטנבו''ק :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאו.	תורבלא, שור היער. באלא יער, בלשון ארמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושסעת.	חלוקה בשתי צפרנים. שיש סדוקה ואינה חלוקה בצפרנים והיא טמאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השסועה.	בריה היא שיש לה שני גבין ושתי שדראות. אמרו רבותינו למה נשנו, בבהמות מפני השסועה, ובעופות מפני הראה, שלא נאמרו בתורת כהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל צפור טהורה תאכלו.	להתיר משלחת שבמצורע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזה אשר לא תאכלו מהם.	לאסר את השחוטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והראה ואת האיה	היא ראה היא איה היא דיה. ולמה נקרא שמה ראה, שרואה ביותר. ולמה הזהיר בכל שמותיה, שלא לתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא יהא האוסרה קורא אותה ראה והבא להתיר אומר, זו דיה שמה או איה שמה, וזו לא אסר הכתוב. ובעופות פרט לך הטמאים, ללמד שהעופות הטהורים מרבים על הטמאים, לפיכך פרט את המועט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שלך.	השולה דגים מן הים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דוכיפת.	הוא תרנגול הבר ובלע''ז הרופ''א וכרבלתו כפולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל עוף טהור תאכלו.	ולא את הטמא. בא לתן עשה על לא תעשה. וכן בבהמה, אותה תאכלו ולא בהמה טמאה, לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבור עליהם בעשה ולא תעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגר אשר בשעריך.	גר תושב שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי עם קדוש אתה לה'.	קדש את עצמך במתר לך. דברים המתרים ואחרים נוהגים בהם אסור, אל תתירם בפניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תבשל גדי  :  עשר תעשר.	מה ענין זה אצל זה, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן, שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי, כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן. שנאמר (מלכים ב' יט, כא) ושדפה לפני קמה, וכן לענין בכורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנה שנה.	מכאן שאין מעשרין מן החדש על הישן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלת	זה מעשר שני. שכבר למדנו לתן מעשר ראשון ללוים, שנאמר (במדבר יח, כו) כי תקחו מאת בני ישראל  , ונתן להם רשות לאכלו בכל מקום, שנאמר (שם יח, לא) ואכלתם אתו בכל מקום, על כרחך זה מעשר אחר הוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יברכך.	שתהא התבואה מרבה לשאת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל אשר תאוה נפשך.	כלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבקר ובצאן וביין ובשכר.	פרט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכל אשר תשאלך נפשך.	חזר וכלל. מה הפרט מפורש ולד ולדות הארץ וראוי למאכל אדם וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והלוי  לא תעזבנו.	מלתן לו מעשר ראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אין לו חלק ונחלה עמך.	יצאו לקט שכחה ופאה והפקר, שאף הוא יש לו חלק עמך בהן כמוך, ואינן חיבין במעשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקצה שלש שנים.	בא ולמד שאם השהה מעשרותיו של שנה ראשונה ושניה לשמטה, שיבערם מן הבית בשלישית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובא הלוי.	ויטול מעשר ראשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והגר והיתום.	ויטלו מעשר שני, שהוא של עני של שנה זו, ולא תאכלנו אתה בירושלים כדרך שנזקקת לאכול מעשר שני של שתי שנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלו ושבעו.	תן להם כדי שביעה. מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן וכו' . ואתה הולך לירושלים למעשר של שנה ראשונה ושניה שהשהית ומתודה בערתי הקדש מן הבית (דברים כו, יג) , כמו שמפורש ב''כי תכלה לעשר'' (שם כו, יב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקץ שבע שנים.	יכול שבע שנים לכל מלוה ומלוה, תלמוד לומר (פסוק ט) קרבה שנת השבע. ואם אתה אומר שבע שנים לכל מלוה ומלוה להלואת כל אחד ואחד, היאך היא קרבה, הא למדת שבע שנים למנין השמטות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמוט כל בעל משה ידו.	שמוט את ידו של כל בעל משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את הנכרי תגש.	זו מצות עשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפס כי לא יהיה בך אביון.	ולהלן הוא אומר (פסוק יא) כי לא יחדל אביון, אלא בזמן שאתם עושים רצונו של מקום, אביונים באחרים ולא בכם, וכשאין אתם עושים רצונו של מקום אביונים בכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אביון.	דל מעני, ולשון אביון שהוא תאב לכל דבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק אם שמוע תשמע.	אז לא יהיה בך אביון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמוע תשמע.	שמע קמעא משמיעין אותו הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דבר לך.	והיכן דבר, ברוך אתה בעיר: (דברים כח, ג)	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעבטת.	כל לשון הלואה כשנופל על המלוה, נופל בלשון מפעיל. כגון והלוית, והעבטת. ואם היה אומר ועבטת היה נופל על הלוה, כמו ולוית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעבטת גוים.	יכול שתהא לוה מזה ומלוה לזה, תלמוד לומר ואתה לא תעבט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשלת בגוים רבים.	יכול גוים אחרים מושלים עליך, תלמוד לומר ובך לא ימשלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יהיה בך אביון.	התאב תאב קודם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאחד אחיך.	אחיך מאביך, קודם לאחיך מאמך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעריך.	עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תאמץ.	יש לך אדם שמצטער אם יתן אם לא יתן, לכך נאמר לא תאמץ. יש לך אדם שפושט את ידו וקופצה, לכך נאמר ולא תקפץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאחיך האביון.	אם לא תתן לו, סופך להיות אחיו בעניות [של אביון] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פתח תפתח.	אפלו כמה פעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי פתח תפתח.	הרי כי משמש בלשון אלא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והעבט תעביטנו.	אם לא רצה במתנה, תן לו בהלואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	די מחסרו.	ואי אתה מצוה להעשירו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יחסר לו.	אפלו סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו.	זו אשה. וכן הוא אומר (בראשית ב, יח) אעשה לו עזר כנגדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקרא עליך.	יכול מצוה, תלמוד לומר (דברים כד, טו) ולא יקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה בך חטא.	מכל מקום, אפלו לא יקרא. אם כן למה נאמר וקרא עליך, ממהר אני לפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נתון תתן לו.	אפלו מאה פעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי בגלל הדבר.	אפלו אמרת לתן, אתה נוטל שכר האמירה עם שכר המעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאחיך לעניך.	לאיזה אח, לעני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעניך.	ביו''ד אחד, לשון עני אחד הוא. אבל ענייך בשני יודי''ן, שני עניים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ימכר לך.	על ידי אחרים, שמכרוהו בית דין בגנבתו הכתוב מדבר. והרי כבר נאמר (שמות כא, ב) כי תקנה עבד עברי, ובמכרוהו בית דין הכתוב מדבר. אלא מפני שני דברים שנתחדשו כאן. אחד שכתוב או העבריה, אף היא תצא בשש. ולא שמכרוה בית דין, שאין האשה נמכרת בגנבתה, שנאמר בגנבתו ולא בגנבתה, אלא בקטנה שמכרה אביה, ולמד כאן שאם יצאו שש שנים קודם שתביא סימנין תצא. ועוד חדש כאן (פסוק יד) העניק תעניק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העניק תעניק.	לשון עדי בגובה ובמראית העין, שיהא נכר שהטיבות לו. ויש מפרשים לשון הטענה על צוארו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצאנך ומגרנך ומיקבך.	יכול אין לי אלא אלו בלבד, תלמוד לומר אשר ברכך, מכל מה שברכך בוראך. ולמה נאמרו אלו, מה אלו מיוחדים שהם בכלל ברכה אף כל שהוא בכלל ברכה, יצאו פרדות. ולמדו רבותינו במסכת קדושין (יז, א) בגזרה שוה כמה נותן לו מכל מין ומין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזכרת כי עבד היית.	והענקתי ושניתי לך מבזת מצרים ובזת הים, אף אתה הענק ושנה לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבד עולם.	יכול כמשמעו, תלמוד לומר (ויקרא כה, י) ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשובו, הא למדת שאין זה, אלא עולמו של יובל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואף לאמתך תעשה כן.	הענק לה. יכול אף לרציעה השוה הכתוב אותה, תלמוד לומר (שמות כא, ה) ואם אמר יאמר העבד, עבד נרצע, ואין אמה נרצעת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי משנה שכר שכיר.	מכאן אמרו עבד עברי עובד בין ביום ובין בלילה. וזהו כפלים שבעבודת שכירי יום. ומהו עבודתו בלילה, רבו מוסר לו שפחה כנענית והולדות לאדון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הבכור  תקדיש.	ובמקום אחר הוא אומר לא יקדיש, שנאמר (ויקרא כז, כו) אך בכור אשר יבכר לה'  , הא כיצד, אינו מקדישו לקרבן אחר, וכאן למד שמצוה לומר הרי אתה קדוש לבכורה. דבר אחר אי אפשר לומר תקדיש שכבר נאמר לא יקדיש, ואי אפשר לומר לא יקדיש שהרי כבר נאמר תקדיש, הא כיצד, מקדישו אתה הקדש עלוי, ונותן להקדש כפי טובת הנאה שבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תעבד בבכור שורך ולא תגז	אף החלוף למדו רבותינו שאסור, אלא שדבר הכתוב בהוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפני ה' אלהיך תאכלנו.	לכהן הוא אומר, שכבר מצינו שהוא ממתנות כהנה אחד תם ואחד בעל מום, שנאמר (במדבר יח, יח) ובשרם יהיה לך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנה בשנה.	מכאן שאין משהין אותו יותר על שנתו. יכול יהא פסול משעברה שנתו, כבר הקש למעשר, שנאמר (לעיל יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך, מה מעשר שני אינו נפסל משנה לחברתה, אף בכור אינו נפסל, אלא שמצוה תוך שנתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מום.	כלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח או עור.	פרט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל מום רע.	חזר וכלל. מה הפרט מפורש מום הגלוי ואינו חוזר, אף כל מום שבגלוי ואינו חוזר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רק את דמו לא תאכל.	שלא תאמר הואיל וכלו התר הבא מכלל אסור הוא, שהרי קדוש ונשחט בחוץ בלא פדיון ונאכל, יכול יהא אף הדם מתר, תלמוד לומר רק את דמו לא תאכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמור את חדש האביב.	מקודם בואו שמור, שיהא ראוי לאביב להקריב בו את מנחת העמר, ואם לאו, עבר את השנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממצרים לילה.	והלא ביום יצאו, שנאמר (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל  , אלא לפי שבלילה נתן להם פרעה רשות לצאת, שנאמר (שמות יב, לא) ויקרא למשה ולאהרן לילה  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזבחת פסח לה' אלהיך צאן.	שנאמר (שמות יב, ה) מן הכבשים ומן העזים תקחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובקר.	תזבח לחגיגה. שאם נמנו על הפסח חבורה מרבה, מביאים עמו חגיגה כדי שיהא נאכל על השובע, ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לחם עני.	לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי בחפזון יצאת.	ולא הספיק בצק להחמיץ וזה יהיה לך לזכרון. וחפזון לא שלך היה אלא של מצרים, שכן הוא אומר (שמות יב, לג) ותחזק מצרים על העם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען תזכר.	על ידי אכילת הפסח והמצה, את יום צאתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר.	אזהרה למותיר בפסח דורות, לפי שלא נאמר אלא בפסח מצרים, ויום ראשון האמור כאן הוא ארבעה עשר בניסן, כמה דאתאמר (שמות יב, טו) אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם. ולפי שנסתלק הכתוב מענינו של פסח והתחיל לדבר בחקות שבעת ימים, כגון שבעת ימים תאכל עליו מצות ולא יראה לך שאור בכל גבולך, הצרך לפרש באיזו זביחה הוא מזהיר, שאם כתב ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב לבקר הייתי אומר שלמים הנשחטים כל שבעה כלן בבל תותירו ואינן נאכלין אלא ליום ולילה, לכך כתב בערב ביום הראשון. דבר אחר בחגיגת ארבעה עשר הכתוב מדבר, ולמד עליה שנאכלת לשני ימים. והראשון האמור כאן, ביום טוב הראשון הכתוב מדבר. וכן משמעות המקרא, בשר חגיגה אשר תזבח בערב, לא ילין ביום טוב הראשון עד בקרו של שני, אבל נאכלת היא בארבעה עשר ובחמשה עשר, כך היא שנויה במסכת פסחים (עא ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים.	הרי שלשה זמנים חלוקים, בערב, משש שעות ולמעלה זבחהו. וכבוא השמש, תאכלהו. ומועד צאתך, אתה שורפהו. כלומר, נעשה נותר ויצא לבית השרפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשלת.	זהו צלי אש, שאף הוא קרוי בשול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופנית בבקר.	לבקרו של שני, מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יום טוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ששת ימים תאכל מצות.	ובמקום אחר הוא אומר (שמות יב, טו) שבעת ימים, שבעה מן הישן וששה מן החדש. דבר אחר למד על אכילת מצה בשביעי, שאינה חובה, ומכאן אתה למד לששת ימים. שהרי שביעי בכלל היה ויצא מן הכלל ללמד, שאין אכילת מצה בו חובה אלא רשות, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא, מה שביעי רשות אף כלם רשות, חוץ מלילה הראשון שהכתוב קבעו חובה, שנאמר (שמות יב, יח) בערב תאכלו מצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עצרת לה' אלהיך.	עצור עצמך מן המלאכה. דבר אחר כנופיא של מאכל ומשתה, לשון (שופטים יג, טו) נעצרה נא אותך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהחל חרמש בקמה.	משנקצר העמר שהוא ראשית הקציר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסת נדבת ידך.	די נדבת ידך, הכל לפי הברכה, הבא שלמי שמחה, וקדש קרואים לאכול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והלוי.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והגר והיתום והאלמנה.	ארבעה שלי כנגד ארבעה שלך, בנך ובתך ועבדך ואמתך, אם אתה משמח את שלי, אני משמח את שלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באספך.	בזמן האסיף שאתה מכניס לבית פרות הקיץ. דבר אחר באספך מגרנך ומיקבך, למד שמסככין את הסכה בפסולת גורן ויקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיית אך שמח.	לפי פשוטו אין זה לשון צווי אלא לשון הבטחה, ולפי תלמודו למדו מכאן לרבות לילי יום טוב האחרון לשמחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יראה את פני ה' ריקם.	אלא הבא עולות ראיה ושלמי חגיגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איש כמתנת ידו.	מי שיש לו אוכלין הרבה ונכסים מרובין יביא עולות מרובות ושלמים מרובים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שפטים ושטרים.	שופטים, דינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל שעריך.	בכל עיר ועיר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשבטיך.	מוסב על תתן לך. שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושפטו את העם	מנה דינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תטה משפט.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תכיר פנים.	אף בשעת הטענות. אזהרה לדין שלא יהא רך לזה וקשה לזה, אחד עומד ואחד יושב. לפי שכשרואה שהדין מכבד את חברו מסתתמין טענותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תקח שחד.	אפלו לשפוט צדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי השחד יעור.	משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבו אצלו להפוך בזכותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צדק צדק תרדף.	הלך אחר בית דין יפה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען תחיה וירשת.	כדאי הוא מנוי הדינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תטע לך אשרה.	לחייבו עליה משעת נטיעתה ואפלו לא עבדה עובר בלא תעשה על נטיעתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך.	אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תקים לך מצבה.	מצבת אבן אחת, להקריב עליה אפלו לשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר שנא.	מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות, ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים. ואף על פי שהיתה אהובה לו בימי האבות, עכשיו שנאה, מאחר שעשאוה אלו חק לעבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תזבח  כל דבר רע.	אזהרה למפגל בקדשים על ידי דבור רע. ועוד נדרשו בו שאר דרשות בשחיטת קדשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעבר בריתו.	אשר כרת אתכם שלא לעבוד עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא צויתי.	לעבדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוצאת את האיש ההוא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל שעריך	המתרגם אל שעריך, לתרע בית דינך, טועה, שכן שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו, או אינו אלא שער שנדון בו, נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה (פסוק ב) מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו. ותרגומו לקרוך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים [עדים] או שלשה.	אם מתקימת עדות בשנים למה פרט לך בשלשה, להקיש שלשה לשנים, מה שנים עדות אחת, אף שלשה עדות אחת, ואין נעשין זוממין עד שיזומו כלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין דם לדם.	בין דם טמא לדם טהור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין דין לדין.	בין דין זכאי לדין חיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בין נגע לנגע.	בין נגע טמא לנגע טהור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברי ריבת.	שיהו חכמי העיר חולקים בדבר, זה מטמא וזה מטהר זה מחיב וזה מזכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקמת ועלית.	מלמד שבית המקדש גבוה מכל המקומות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכהנים הלוים.	הכהנים שיצאו משבט לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל השפט אשר יהיה בימים ההם.	ואפלו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ימין ושמאל.	אפלו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין ימין ועל שמאל שמאל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל העם ישמעו.	מכאן שממתינין לו עד הרגל וממיתין אותו ברגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ירבה לו סוסים.	אלא כדי מרכבתו, שלא ישיב את העם מצרימה, שהסוסים באים משם. כמה שנאמר בשלמה, ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה (מלכים א' י, כט) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ירבה לו נשים.	אלא שמונה עשרה, שמצינו שהיו לו לדוד שש נשים, ונאמר לו ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה (שמואל ב' יב, ח) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכסף וזהב לא ירבה לו מאד.	אלא כדי לתן לאכסניא [לאפסניא] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה כשבתו.	אם עשה כן, כדאי הוא שתתקיים מלכותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את משנה התורה.	שתי ספרי תורה. אחת שהיא מנחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו. ואונקלוס תרגם פתשגן, פתר משנה לשון שנון ודבור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברי התורה.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולבלתי סור מן המצוה.	אפלו מצוה קלה של נביא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען יאריך ימים.	מכלל הן אתה שומע לאו. וכן מצינו בשאול שאמר לו שמואל שבעת ימים תוחל עד בואי אליך להעלות עלות (שמואל א' י, ח) וכתיב ויוחל שבעת ימים (שמואל א' יג, ח) ולא שמר הבטחתו לשמור כל היום, ולא הספיק להעלות העולה עד שבא שמואל ואמר לו נסכלת לא שמרת  ועתה ממלכתך לא תקום (שם יג ז. יד) . הא למדת, שבשביל מצוה קלה של נביא נענש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא ובניו.	מגיד שאם בנו הגון למלכות הוא קודם לכל אדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל שבט לוי.	בין תמימין בין בעלי מומין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלק.	בבזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחלה.	בארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשי ה'.	קדשי המקדש [הקדשים] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונחלתו.	אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות. אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו, ונחלה לא יהיה לו. זו נחלת שאר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקרב אחיו.	זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא. ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואלך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג, שני עממין אמורי וכנעני. ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי  (דברים י, ט) להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר דבר לו.	לאהרן, בארצם לא תנחל  אני חלקך (במדבר יח, כ) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאת העם.	ולא מאת הכהנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שור אם שה.	פרט לחיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הזרוע.	מן הפרק של ארכבה עד כף של יד שקורין אשפלדו''ן [עצם השכם] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והלחיים.	עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד, שנאמר (במדבר כה, ז) ויקח רמח בידו. לחיים, תחת תפלה, שנאמר (תהל' קו, ל) ויעמד פינחס ויפלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקבה.	תחת (במד' כה) האשה אל קבתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשית דגנך.	זו תרומה, ולא פרש בה שעור, אבל רבותינו נתנו בה שעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים. וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנאמר וששיתם האיפה מחמר השערים (יחזקאל מה, יג) ששית האיפה, חצי סאה. כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וראשית גז צאנך.	כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פרש בה שעור. ורבותינו נתנו בה שעור אחד מששים. וכמה צאן חיבות בראשית הגז, חמש רחלות, שנאמר (שמואל א' כה, יח) וחמש צאן עשויות. רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים, גז צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעמד לשרת.	מכאן שאין שרות אלא מעומד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי יבא הלוי.	יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ושרת, יצאו לויים שאין ראויין לשרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובא בכל אות נפשו  ושרת.	למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפלו במשמר שאינו שלו. דבר אחר עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאים מחמת הרגל, כגון מוספי הרגל, ואף על פי שאין המשמר שלהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלק כחלק יאכלו.	מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות. יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי שבת ונדרים ונדבות, תלמוד לומר לבד ממכריו על האבות, חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל, שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה טול אתה שבתך ואני אטול שבתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תלמד לעשות.	אבל אתה למד להבין ולהורות, כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקלקלים, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חק הגוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעביר בנו ובתו באש.	היא עבודת המולך. עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קסם קסמים.	איזהו קוסם, האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, (הושע ד, יב) עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעונן.	רבי עקיבא אומר אלו נותני עונות, שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל. וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנחש.	פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחבר חבר.	שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושאל אוב.	זה מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידעני.	מכניס עצם חיה ששמה ידוע, לתוך פיו, ומדבר העצם על ידי מכשפות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודרש אל המתים.	כגון המעלה בזכרותו והנשאל בגלגלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל עשה אלה.	עשה כל אלה לא נאמר אלא כל עשה אלה, אפלו אחת מהן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמים תהיה עם ה' אלהיך.	התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא כן נתן לך ה' אלהיך.	לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקרבך מאחיך כמני.	כמו שאני מקרבך מאחיך יקים לך תחתי, וכן מנביא לנביא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא צויתיו לדבר.	אבל צויתיו לחברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואשר ידבר בשם אלהים אחרים.	אפלו כון את ההלכה, לאסור את האסור ולהתיר את המתר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומת.	בחנק. שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחברו, והמתנבא בשם עבודה זרה. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים, שנאמר אנכי אדרש מעמו (פסוק יט) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי תאמר בלבבך.	עתידין אתם לומר, כשיבא חנניה בן עזור ומתנבא (ירמיה כז, טז) הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה, וירמיהו עומד וצווח על העמודים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, (שם כז, כב) בבלה יובאו עם גלות צדקיהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ידבר הנביא.	ויאמר דבר זה עתיד לבא עליכם, ותראו שלא יבא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' והרג אותו. ואם תאמר זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקדוש ברוך הוא אני אומר, כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע לו, אלא אם כן ממחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת אסור הבמות כדי לגדור את ישראל. הכל לפי צורך השעה וסיג הפרצה, לכך נאמר אליו תשמעון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תגור ממנו.	לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה ולא תירא לענש עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכין לך הדרך.	מקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושלשת את גבול ארצך.	שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשונה של עיר מקלט, כשעור מהלך שיש ממנה עד השניה. וכן משניה, לשלישית. וכן מן השלישית, עד הגבול השני של ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונדחה ידו.	כשבא להפיל הגרזן על העץ, ותרגומו ותתמריג ידיה, לשון ונשמטה ידו להפיל מכת הגרזן על העץ. כי שמטו הבקר, תרגם יונתן (שמואל ב' ו, ו) ארי מרגוהי תוריא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשל הברזל מן העץ.	יש מרבותינו אומרים נשמט הברזל מקתו, ויש מהם אומרים שישיל הברזל חתיכה מן העץ המתבקע, והיא נתזה והרגה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן ירדף גאל הדם.	לכך אני אומר להכין לך דרך, וערי מקלט רבים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם ירחיב.	כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני וקנזי וקדמוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספת לך עוד שלש.	הרי תשע. שלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען ושלש לעתיד לבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי יהיה איש שנא לרעהו.	על ידי שנאתו הוא בא לידי וארב לו. מכאן אמרו עבר אדם על מצוה קלה סופו לעבור על מצוה חמורה. לפי שעבר על לא תשנא, סופו לבא לידי שפיכת דמים. לכך נאמר כי יהיה איש שנא לרעהו  , שהיה לו לכתוב וכי יקום איש וארב לרעהו והכהו נפש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תחוס עינך.	שלא תאמר הראשון כבר נהרג, למה אנו הורגים את זה ונמצאו שני ישראלים הרוגים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תסיג גבול.	לשון (ישעיה מב, יז) נסגו אחור, שמחזיר סימן חלקת הקרקע לאחור לתוך שדה חברו למען הרחיב את שלו. והלא כבר נאמר (ויקרא יט, יג) לא תגזל, מה תלמוד לומר לא תסיג, למד על העוקר תחום חברו שעובר בשני לאוין. יכול אף בחוצה לארץ, תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל  , בארץ ישראל עובר בשני לאוין, בחוצה לארץ אינו עובר אלא משום לא תגזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אחד.	זה בנה אב. כל עד שבתורה שנים, אלא אם כן פרט לך בו אחד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל עון ולכל חטאת.	להיות חברו נענש על עדותו, לא עונש גוף ולא עונש ממון, אבל קם הוא לשבועה. אמר לחברו תן לי מנה שהלויתיך, אמר לו אין לך בידי כלום, ועד אחד מעיד שיש לו, חיב להשבע לו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על פי שני עדים.	ולא שיכתבו עדותם באגרת וישלחו לבית דין, ולא שיעמוד תרגמן בין העדים ובין הדינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לענות בו סרה.	דבר שאינו, שהוסר העד הזה מכל העדות הזאת, כגון, שאמרו להם והלא עמנו הייתם אותו היום במקום פלוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועמדו שני האנשים.	בעדים הכתוב מדבר, ולמד שאין עדות בנשים, ולמד שצריכין להעיד עדותן מעומד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר להם הריב.	אלו בעלי הדין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יהיו בימים ההם.	יפתח בדורו כשמואל בדורו, צריך אתה לנהוג בו כבוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודרשו השופטים היטב.	על פי המזימין אותם, שבודקים וחוקרים את הבאים להזימם בדרישה ובחקירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנה עד שקר.	כל מקום שנאמר עד, בשנים הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר זמם.	ולא כאשר עשה. מכאן אמרו, הרגו אין נהרגין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעשות לאחיו.	מה תלמוד לומר לאחיו, למד על זוממי בת כהן נשואה שאינן בשריפה, אלא כמיתת הבועל שהוא בחנק, שנאמר (ויקרא כא, ט) היא באש תשרף, היא ולא בועלה. לכך נאמר כאן לאחיו, כאשר זמם לעשות לאחיו, ולא כאשר זמם לעשות לאחותו. אבל בכל שאר מיתות השוה הכתוב אשה לאיש, וזוממי אשה נהרגין כזוממי איש. כגון שהעידוה שהרגה את הנפש, שחללה את השבת, נהרגין במיתתה. שלא מעט כאן אחותו אלא במקום שיש לקים בהן הזמה במיתת הבועל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישמעו ויראו.	מכאן שצריכין הכרזה, איש פלוני ופלוני נהרגין על שהוזמו בבית דין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עין בעין.	ממון, וכן שן בשן  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תצא למלחמה.	סמך הכתוב יציאת מלחמה לכאן, לומר לך, שאין מחסר אבר יוצא למלחמה. דבר אחר לומר לך, אם עשית משפט צדק אתה מבטח שאם תצא למלחמה אתה נוצח. וכן דוד הוא אומר (תהלים קיט, קכא) עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איבך.	יהיו בעיניך כאויבים, אל תרחם עליהם כי לא ירחמו עליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סוס ורכב.	בעיני כלם כסוס אחד, וכן הוא אומר (שופטים ו, טז) והכית את מדין כאיש אחד. וכן הוא אומר (שמות טו, יט) כי בא סוס פרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם רב ממך.	בעיניך הוא רב, אבל בעיני אינו רב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כקרבכם אל המלחמה.	סמוך לצאתכם מן הספר מגבול ארצכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונגש הכהן.	המשוח לכך. והוא הנקרא משוח מלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודבר אל העם.	בלשון הקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמע ישראל.	אפלו אין בכם זכות אלא קרית שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איביכם.	אין אלו אחיכם, שאם תפלו בידם אינם מרחמים עליכם, אין זו כמלחמת יהודה עם ישראל, שנאמר (דה''י ב' כח, טו) ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה, וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל, ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם, וישובו שמרון, אלא על אויביכם אתם הולכים, לפיכך התחזקו למלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו.	ארבע אזהרות כנגד ארבעה דברים שמלכי האמות עושים. מגיפים בתריסיהם כדי להקישן זה לזה כדי להשמיע קול שיחפזו אלו שכנגדם וינוסו, ורומסים בסוסיהם ומצהילין אותם להשמיע קול שעטת פרסות סוסיהם, וצווחין בקולם ותוקעין בשופרות ומיני משמיעי קול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל ירך לבבכם.	מצהלת סוסים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל תיראו.	מהגפת התריסין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל תחפזו.	מקול הקרנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל תערצו.	מקול הצוחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ה' אלהיכם	הם באים בנצחונו של בשר ודם ואתם באים בנצחונו של מקום. פלשתים באו בנצחונו של גלית, מה היה סופו, נפל ונפלו עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ההלך עמכם.	זה מחנה הארון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא חנכו.	לא דר בו. חנוך לשון התחלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיש אחר יחנכנו.	ודבר של עגמת נפש הוא זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא חללו.	לא פדאו בשנה הרביעית, שהפירות טעונין לאכלן בירושלים או לחללן בדמים ולאכל הדמים בירושלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן ימות במלחמה.	ישוב פן ימות, שאם לא ישמע לדברי הכהן כדאי הוא שימות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויספו השטרים.	למה נאמר כאן ויספו, מוסיפין זה על דברי הכהן, שהכהן מדבר ומשמיע מן (פסוק ג, ד) שמע ישראל עד להושיע אתכם, ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע, וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הירא ורך הלבב.	רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו, ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עברות שבידם, שלא יבינו שהם בעלי עברה, והרואהו חוזר אומר שמא בנה בית או נטע כרם או ארש אשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שרי צבאות.	שמעמידין זקפין, מלפניהם ומלאחריהם וכשילין של ברזל בידיהם וכל מי שרוצה לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו. זקפין, בני אדם עומדים בקצה המערכה לזקוף את הנופלים ולחזקם בדברים שובו אל המלחמה ולא תנוסו, שתחלת נפילה ניסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תקרב אל עיר.	במלחמת הרשות הכתוב מדבר, כמו שמפורש בענין (פסוק טו) כן תעשה לכל הערים הרחקת  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל העם הנמצא בה.	אפלו אתה מוצא בה משבעה אמות שנצטוית להחרימם, אתה רשאי לקימם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למס ועבדוך.	עד שיקבלו עליהם מסים ושעבוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה.	הכתוב מבשרך שאם לא תשלים עמך סופה להלחם בך אם תניחנה ותלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וצרת עליה.	אף להרעיבה ולהצמיאה ולהמיתה מיתת תחלואים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתנה ה' אלהיך בידך.	אם עשית כל האמור בענין, סוף שה' נותנה בידך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והטף.	אף טף של זכרים. ומה אני מקים (פסוק יג) והכית את כל זכורה, בגדולים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען אשר לא ילמדו.	הא אם עשו תשובה ומתגירים, אתה רשאי לקבלם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רבים.	שלשה. מכאן אמרו אין צרין על עירות של נכרים פחות משלשה ימים קודם לשבת. ולמד שפותח בשלום שנים או שלשה ימים. וכן הוא אומר (שמואל ב' א, א) וישב דוד בצקלג ימים שנים, ובמלחמת הרשות הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי האדם עץ השדה.	הרי כי משמש בלשון דלמא. שמא האדם עץ השדה להכנס בתוך המצור מפניך להתיסר ביסורי רעב וצמא כאנשי העיר, למה תשחיתנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד רדתה.	לשון רדוי, שתהא כפופה לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצאו זקניך.	מיחדים שבזקניך, אלו סנהדרי גדולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומדדו.	ממקום שהחלל שוכב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל הערים אשר סביבת החלל.	לכל צד לידע איזו קרובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל נחל איתן.	קשה, שלא נעבד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וערפו.	קוצץ ערפה בקופיץ. אמר הקדוש ברוך הוא תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פרות ותערף במקום שאינו עושה פרות, לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידינו לא שפכה.	וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם, אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה. והכהנים אומרים כפר לעמך ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונכפר להם הדם.	הכתוב מבשרם שמשעשו כן, יכפר להם העון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה תבער.	מגיד שאם נמצא ההורג אחר שנתערפה העגלה הרי זה יהרג, והוא הישר בעיני ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושבית שביו.	לרבות כנענים שבתוכה ואף על פי שהם משבעה אמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשת.	אפלו אשת איש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקחת לך לאשה.	לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה, ישאנה באסור. אבל אם נשאה, סופו להיות שונאה, שנאמר אחריו (פסוק טו) כי תהיין לאיש  וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה, לכך נסמכו פרשיות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשתה את צפרניה.	תגדלם כדי שתתנול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והסירה את שמלת שביה.	לפי שהם נאים, שהגוים בנותיהם מתקשטות במלחמה בשביל להזנות אחרים עמהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וישבה בביתך.	בבית שמשתמש בו, נכנס ונתקל בה, יוצא ונתקל בה, רואה בבכייתה, רואה בנוולה, כדי שתתגנה עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובכתה את אביה.	כל כך למה, כדי שתהא בת ישראל שמחה וזו עצבה, בת ישראל מתקשטת וזו מתנולת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה אם לא חפצת בה.	הכתוב מבשרך שסופך לשנאותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תתעמר בה.	לא תשתמש בה, בלשון פרסי קורין לעבדות ושמוש, עימראה. מיסודו של רבי משה הדרשן למדתי כן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פי שנים.	כנגד שני אחים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל אשר ימצא לו.	מכאן שאין הבכור נוטל פי שנים בראוי לבא לאחר מיתת האב, כבמחזק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סורר.	סר מן הדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומורה.	מסרב בדברי אביו, לשון ממרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסרו אותו.	מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חיב, עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין. שנאמר (פסוק כ) זולל וסבא, ונאמר (משלי כג, כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו. ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש למודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכל ישראל ישמעו ויראו.	מכאן שצריך הכרזה בבית דין, פלוני נסקל על שהיה בן סורר ומורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכי יהיה באיש חטא משפט מות.	סמיכות הפרשיות מגיד, שאם חסים עליו אביו ואמו, סוף שיצא לתרבות רעה ויעבור עברות ויתחיב מיתה בבית דין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלית אתו על עץ.	רבותינו אמרו, כל הנסקלין, נתלין, שנאמר (פסוק כג) כי קללת אלהים תלוי. והמברך ה', בסקילה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי קללת אלהים תלוי.	זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיקנו וישראל הם בניו. משל לשני אחים תאומים שהיו דומין זה לזה, אחד נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות ונתלה, כל הרואה אותו אומר המלך תלוי. כל קללה שבמקרא לשון הקל וזלזול, כמו (מלכ' א' ב, ח) והוא קללני קללה נמרצת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתעלמת.	כובש עין כאלו אינו רואהו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תראה' והתעלמת.	לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו. ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד דרש אחיך.	וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קודם שידרשהו, אלא דרשהו שלא יהא רמאי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והשבתו לו.	שתהא בו השבה, שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו. מכאן אמרו, כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל, ושאינו עושה ואוכל, ימכר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תוכל להתעלם.	לכבוש עינך כאלו אינך רואה אותו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקם תקים.	זו טעינה. להטעין משאוי שנפל מעליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמו.	עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו, ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון, פטור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יהיה כלי גבר על אשה.	שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם ניאוף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ילבש גבר שמלת אשה.	לילך ולישב בין הנשים. דבר אחר שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תועבת.	לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יקרא.	פרט למזמן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תקח האם.	בעודה על בניה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ייטב לך.	אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס, אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחמר למתן שכרן של מצות חמורות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תבנה בית חדש.	אם קימת מצות שלוח הקן סופך לבנות בית חדש ותקיים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים. לכך נסמכו פרשיות הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מעקה.	גדר סביב לגג, ואונקלוס תרגם תיקא כעין תיק שמשמר מה שבתוכו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יפל הנפל.	ראוי זה לפול ואף על פי כן לא תתגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חיב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלאים.	חטה ושעורה וחרצן במפלת יד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן תקדש.	כתרגומו תסתאב. כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש, בין לגנאי כגון אסור, נופל בו לשון קדש, כמו (ישעיה סה, ה) אל תגש בי כי קדשתיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המלאה.	זה מלוי ותוספת שהזרע מוסיף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תחרש בשור ובחמור.	הוא הדין לכל שני מינים שבעולם, והוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שעטנז.	לשון ערוב. ורבותינו פרשו שוע טווי ונווז:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדלים תעשה לך.	אף מן הכלאים. לכך סמכן הכתוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובא אליה ושנאה.	סופו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושם לה עלילת דברים.	עברה גוררת עברה, עבר על לא תשנא (ויקרא יט, יז) סופו לבא לידי לשון הרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את האשה הזאת.	מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבי הנערה ואמה.	מי שגדלו גדולים הרעים יתבזו עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר אבי הנערה.	מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופרשו השמלה.	הרי זה משל, מחורין הדברים כשמלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויסרו אתו.	מלקות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם אמת היה הדבר.	בעדים והתראה שזנתה לאחר ארוסין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל פתח בית אביה.	ראו גדולים שגדלתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וסקלוה אנשי עירה.	במעמד כל אנשי עירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזנות בית אביה.	כמו בבית אביה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומתו גם שניהם.	להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומצאה איש בעיר.	לפיכך שכב עמה, פרצה קוראה לגנב. הא אלו ישבה בביתה לא אירע לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי כאשר יקום	לפי פשוטו זהו משמעו, כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה כאדם העומד על חברו להרגו. ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יקח.	אין לו בה לקוחין ואין קדושין תופסין בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יגלה כנף אביו.	שומרת יבם של אביו הראויה לאביו. והרי כבר הזהר עליה משום (ויקרא יח, יד) ערות אחי אביך, אלא לעבור על זו בשני לאוין ולסמוך לה (פסוק ג) לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחיבי כריתות וקל וחמר מחיבי מיתות בית דין, שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פצוע דכא.	שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכרות שפכה.	שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קלוח זרע אלא שופך ושותת ואינו מוליד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יבא ממזר בקהל ה'.	לא ישא ישראלית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יבא עמוני.	לא ישא ישראלית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על דבר.	על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תדרש שלמם.	מכלל שנאמר (פסוק יז) עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן, תלמוד לומר לא תדרש שלמם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תתעב אדמי.	לגמרי ואף על פי שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תתעב מצרי.	מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם, שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך. ט	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בנים אשר יולדו להם דור שלישי.	ושאר האמות מתרין מיד. הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה, והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תצא  ונשמרת.	שהשטן מקטרג בשעת הסכנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקרה לילה.	דבר הכתוב בהוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצא אל מחוץ למחנה.	זו מצות עשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יבא אל תוך המחנה.	זו מצות לא תעשה. ואסור לכנס למחנה לויה, וכל שכן למחנה שכינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה לפנות ערב.	סמוך להערב שמשו יטבול, שאינו טהור בלא הערב שמש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויד תהיה לך.	כתרגומו ואתר, כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אזנך.	לבד משאר כלי תשמישך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אזנך.	כמו כלי זינך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יראה בך.	הקדוש ברוך הוא ערות דבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תסגיר עבד.	כתרגומו. דבר אחר אפלו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תהיה קדשה.	מפקרת, מקדשת ומזמנת לזנות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יהיה קדש.	מזמן למשכב זכור. ואונקלוס תרגם לא תהי אתתא מבנת ישראל לגבר עבד, שאף זו מפקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הקשו לחמור, שנאמר (בראשית כב, ה) שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור. ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמא, שאף הוא נעשה קדש על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות שאין קדושין תופסין לו בה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתנן זונה.	נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומחיר כלב.	החליף שה בכלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גם שניהם.	לרבות שנוייהם, כגון חטים ועשאן סלת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תשיך.	אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה, ואחר כך אזהרה למלוה (ויקרא כה, לז) את כספך לא תתן לו בנשך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לנכרי תשיך.	ולא לאחיך. לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבור עליו בשני לאוין ועשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תאחר לשלמו.	שלשה רגלים. ולמדוהו רבותינו מן המקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מוצא שפתיך תשמר ועשית.	לתן עשה על לא תעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תבא בכרם רעך.	בפועל הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנפשך.	כמה שתרצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבעך.	ולא אכילה גסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל כליך לא תתן.	מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית, אבל אם שכרו לעדור ולקשקש, אינו אוכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תבא בקמת רעך.	אף זו בפועל הכתוב מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מצא בה ערות דבר.	מצוה עליו לגרשה שלא תמצא חן בעיניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיש אחר.	אין זה בן זוגו של ראשון, הוא הוציא רשעה מתוך ביתו וזה הכניסה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושנאה האיש האחרון.	הכתוב מבשרו שסופו לשנאותה, ואם לאו קוברתו, שנאמר או כי ימות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי אשר הטמאה.	לרבות סוטה שנסתרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה חדשה.	שהיא חדשה לו ואפלו אלמנה, פרט למחזיר גרושתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא יעבר עליו.	דבר הצבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכל דבר.	שהוא צורך הצבא, לא לספק מים ומזון ולא לתקן דרכים, אבל החוזרים מעורכי המלחמה על פי כהן, כגון בנה בית ולא חנכו או ארס אשה ולא לקחה, מספיקין מים ומזון ומתקנין את הדרכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהיה לביתו.	אף בשביל ביתו, אם בנה בית וחנכו ואם נטע כרם וחללו, אינו זז מביתו בשביל צרכי המלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לביתו.	זה ביתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהיה.	לרבות את כרמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמח.	ישמח את אשתו. ותרגומו ויחדי ית אתתיה. והמתרגם ויחדי עם אתתיה, טועה הוא, שאין זה תרגום של ושמח אלא של ושמח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יחבל.	אם בא למשכנו על חובו בבית דין, לא ימשכננו בדברים שעושים בהן אוכל נפש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רחים.	היא התחתונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורכב.	היא העליונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ימצא.	בעדים והתראה. וכן כל כי ימצא שבתורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתעמר בו.	אינו חיב עד שישתמש בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השמר בנגע הצרעת.	שלא תתלוש סימני טמאה, ולא תקוץ את הבהרת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ככל אשר יורו אתכם.	אם להסגיר אם להחליט אם לטהר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים.	אם באת להזהר שלא תלקה בצרעת, אל תספר לשון הרע. זכור העשוי למרים שדברה באחיה ולקתה בנגעים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תשה ברעך.	תחוב בחברך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משאת מאומה.	חוב של כלום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תשכב בעבוטו.	לא תשכב ועבוטו אצלך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כבוא השמש.	אם כסות לילה הוא, ואם כסות יום החזירהו בבקר, וכבר כתוב בואלה המשפטים (שמות כב, כה) עד בא השמש תשיבנו לו, כל היום תשיבנו לו וכבוא השמש תקחנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וברכך.	ואם אינו מברכך, מכל מקום ולך תהיה צדקה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תעשק שכיר.	והלא כבר כתוב, אלא לעבור על האביון בשני לאוין לא תעשוק שכר שכיר שהוא עני ואביון, ועל העשיר כבר הזהר (ויקרא יט, יג) לא תעשק את רעך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מגרך.	זה גר צדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשעריך.	זה גר תושב האוכל נבלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר בארצך.	לרבות שכר בהמה וכלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואליו הוא נשא את נפשו.	אל השכר הזה הוא נושא את נפשו למות, עלה בכבש ונתלה באילן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יומתו אבות על בנים.	בעדות בנים. ואם תאמר בעון בנים, כבר נאמר איש בחטאו יומתו, אבל מי שאינו איש, מת בעון אביו, הקטנים מתים בעון אבותם בידי שמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תטה משפט גר יתום.	ועל העשיר כבר הזהר (דברים טז, יט) לא תטה משפט, ושנה בעני לעבור עליו בשני לאוין, לפי שנקל להטות משפט עני יותר משל עשיר, לכך הזהיר ושנה עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תחבל.	שלא בשעת הלואה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזכרת.	על מנת כן פדיתיך לשמור חקותי אפלו יש חסרון כיס בדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושכחת עמר.	ולא גדיש. מכאן אמרו עמר שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשדה.	לרבות שכחת קמה ששכח מקצתה מלקצור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תשוב לקחתו.	מכאן אמרו, שלאחריו שכחה, שלפניו אינו שכחה, שאינו בבל תשוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען יברכך.	ואף על פי שבאת לידו שלא במתכון, קל וחמר לעושה במתכון. אמור מעתה, נפלה סלע מידו ומצאה עני ונתפרנס בה הרי הוא מתברך עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תפאר.	לא תטול תפארתו ממנו. מכאן שמניחין פאה לאילן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחריך.	זו שכחה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יהיה ריב.	סופם להיות נגשים אל המשפט. אמור מעתה אין שלום יוצא מתוך מריבה, מי גרם ללוט לפרוש מן הצדיק הוי אומר זו מריבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והרשיעו את הרשע.	יכול כל המתחיבין בדין לוקין, תלמוד לומר והיה אם בן הכות הרשע, פעמים לוקה ופעמים אינו לוקה. ומי הוא הלוקה, למוד מן הענין (פסוק ד) , לא תחסם שור בדישו, לאו שלא נתק לעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והפילו השפט.	מלמד שאין מלקין אותו לא עומד ולא יושב אלא מטה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפניו כדי רשעתו.	ולאחריו כדי שתים. מכאן אמרו, מלקין אותו שתי ידות מלאחריו ושליש מלפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במספר.	ואינו נקוד במספר, למד שהוא דבוק, לומר במספר ארבעים ולא ארבעים שלמים, אלא מנין שהוא סוכם ומשלים לארבעים, והן ארבעים חסר אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא יסיף.	מכאן אזהרה למכה את חברו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקלה אחיך.	כל היום קוראו רשע ומשלקה קראו אחיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תחסם שור בדישו.	דבר הכתוב בהוה והוא הדין לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא בדבר מאכל. אם כן למה נאמר שור, להוציא את האדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בדישו.	יכול יחסמנו מבחוץ, תלמוד לומר לא תחסם שור מכל מקום, ולמה נאמר דיש, לומר לך מה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו וגדולו מן הארץ, אף כל כיוצא בו, יצא החולב והמגבן והמחבץ שאין גדולו מן הארץ, יצא הלש והמקטף שנגמרה מלאכתו לחלה, יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ישבו אחים יחדו.	שהיתה להם ישיבה אחת בעולם, פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחדו.	המיוחדים בנחלה, פרט לאחיו מן האם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובן אין לו.	עין עליו: בן או בת, או בן הבן, או בת הבן, או בן הבת, או בת הבת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה הבכור.	גדול האחים הוא מיבם אותה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר תלד.	פרט לאילונית שאינה יולדת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקום על שם אחיו.	זה שיבם את אשתו יטול נחלת המת בנכסי אביו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ימחה שמו.	פרט לאשת סריס ששמו מחוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השערה.	כתרגומו לתרע בית דינא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועמד.	בעמידה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר.	בלשון הקדש, ואף היא דבריה בלשון הקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירקה בפניו.	על גבי קרקע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא יבנה.	מכאן למי שחלץ שלא יחזור וייבם, דלא כתיב אשר לא בנה, אלא אשר לא יבנה, כיון שלא בנה שוב לא יבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקרא שמו	מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ינצו אנשים.	סופן לבא ליד מכות, כמו שנאמר מיד מכהו. אין שלום יוצא מתוך ידי מריבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקצתה את כפה.	ממון דמי בשתו. הכל לפי המביש והמתביש. או אינו אלא ידה ממש, נאמר כאן לא תחוס, ונאמר להלן בעדים זוממין (לעיל יט, יג) לא תחוס, מה להלן ממון, אף כאן ממון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבן ואבן.	משקלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גדולה וקטנה.	גדולה שמכחשת את הקטנה, שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אבן שלמה וצדק יהיה לך.	אם עשית כן יהיה לך הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכור את אשר עשה לך.	אם שקרת במדות ובמשקלות הוי דואג מגרוי האויב, שנאמר (משלי יא, א) מאזני מרמה תועבת ה', וכתיב בתריה בא זדון ויבא קלון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר קרך בדרך.	לשון מקרה. דבר אחר לשון קרי וטמאה, שהיה מטמאן במשכב זכור. דבר אחר לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האמות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויזנב בך.	מכת זנב, חותך מילות וזורק כלפי מעלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל הנחשלים אחריך.	חסרי כח מחמת חטאם, שהיה הענן פולטן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה עיף ויגע.	עיף בצמא, דכתיב (שמות יז, ג) ויצמא שם העם למים, וכתיב אחריו ויבא עמלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגע.	בדרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא ירא.	עמלק,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלהים' מלהרע לך:  תמחה את זכר עמלק.	מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו, ג) . שלא יהא שם עמלק נזכר אפלו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיה כי תבוא וירשתה וישבת בה.	מגיד שלא נתחיבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מראשית.	ולא כל ראשית, שאין כל הפרות חיבין בבכורים אלא שבעת המינין בלבד. נאמר כאן ארץ, ונאמר להלן (לעיל ח, ח) ארץ חטה ושערה  , מה להלן משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, אף כאן שבח ארץ ישראל שהן שבעה מינין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודבש.	הוא דבש תמרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יהיה בימים ההם.	אין לך אלא כהן שבימיך, כמו שהוא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרת אליו.	שאינך כפוי טובה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הגדתי היום.	פעם אחת בשנה ולא שתי פעמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולקח הכהן הטנא מידך.	להניף אותו. כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וענית.	לשון הרמת קול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ארמי אבד אבי.	מזכיר חסדי המקום. ארמי אבד אבי, לבן, בקש לעקור את הכל, כשרדף אחר יעקב. ובשביל שחשב לעשות, חשב לו המקום כאלו עשה, שאמות העולם חושב להם הקדוש ברוך הוא מחשבה רעה כמעשה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירד מצרימה.	ועוד אחרים באו עלינו לכלותנו, שאחרי זאת ירד יעקב למצרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במתי מעט.	בשבעים נפש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל המקום הזה.	זה בית המקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתן לנו את הארץ.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנחתו.	מגיד שנוטלו אחר הנחת הכהן ואוחזו בידו כשהוא קורא, וחוזר ומניף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמחת בכל הטוב.	מכאן אמרו אין קורין מקרא בכורים אלא בזמן שמחה, מעצרת ועד החג, שאדם מלקט תבואתו ופירותיו ויינו ושמנו, אבל מהחג ואלך, מביא ואינו קורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתה והלוי.	אף הלוי חיב בבכורים אם נטעו בתוך עריהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והגר אשר בקרבך.	מביא ואינו קורא, שאינו יכול לומר לאבותינו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית.	כשתגמור להפריש מעשרות של שנה השלישית, קבע זמן הבעור והוידוי בערב הפסח של שנה הרביעית, שנאמר (דברים יד, כח) מקצה שלש שנים תוציא  נאמר כאן מקץ, ונאמר להלן (שם לא, י) מקץ שבע שנים, לענין הקהל מה להלן רגל אף כאן רגל, אי מה להלן חג הסכות אף כאן חג הסכות, תלמוד לומר כי תכלה לעשר, מעשרות של שנה השלישית רגל שהמעשרות כלין בו, וזהו פסח, שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסכות, נמצאו מעשרות של שלישית כלין בפסח של רביעית, וכל מי ששיהה מעשרותיו הצריכו הכתוב לבערו מן הבית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנת המעשר.	שנה שאין נוהג בה אלא מעשר אחד משני מעשרות שנהגו בשתי שנים שלפניה, ששנה ראשונה של שמטה נוהג בה מעשר ראשון, כמו שנאמר (במדבר יח, כו) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר, ומעשר שני, שנאמר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירשך ויצהרך, הרי שני מעשרות, ובא ולמדך כאן בשנה השלישית שאין נוהג מאותן שני מעשרות אלא אחד, ואיזה, זה מעשר ראשון. ותחת מעשר שני תן מעשר עני שנאמר כאן	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתת ללוי.	את אשר לו, הרי מעשר ראשון.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגר ליתום ולאלמנה.	זה מעשר עני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלו בשעריך ושבעו.	תן להם כדי שבען מכאן אמרו אין פוחתין לעני בגורן פחות מחצי קב חטים וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרת לפני ה' אלהיך.	התודה שנתת מעשרותיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בערתי הקדש מן הבית.	זה מעשר שני ונטע רבעי, ולמדך שאם שיהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים, שצריך להעלותם עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וגם נתתיו ללוי.	זה מעשר ראשון. וגם, לרבות תרומה ובכורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולגר ליתום ולאלמנה.	זה מעשר עני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ככל מצותך.	נתתים כסדרן ולא הקדמתי תרומה לבכורים, ולא מעשר לתרומה ולא שני לראשון, שהתרומה קרויה ראשית, שהיא ראשונה משנעשה דגן, וכתיב מלאתך ודמעך לא תאחר (שמות כב, כח) , לא תשנה את הסדר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא עברתי ממצותיך.	לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ומן החדש על הישן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא שכחתי.	מלברך על הפרשת מעשרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אכלתי באני ממנו.	מכאן שאסור לאונן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא בערתי ממנו בטמא.	בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא. והיכן הזהר על כך (לעיל יב, יז) לא תוכל לאכל בשעריך. זו אכילת טמאה, כמו שנאמר בפסולי המקדשים (לעיל טו, כב) בשעריך תאכלנו הטמא והטהור  , אבל זה, לא תוכל לאכול דרך אכילת שעריך האמור במקום אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נתתי ממנו למת.	לעשות לו ארון ותכריכין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמעתי בקול ה' אלהי.	הביאותיו לבית הבחירה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשיתי ככל אשר צויתני.	שמחתי ושמחתי בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השקיפה ממעון קדשך.	עשינו מה שגזרת עלינו, עשה אתה מה שעליך לעשות, שאמרת (ויקרא כו, ג) אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו.	לתת לנו וקימת ארץ זבת חלב ודבש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היום הזה ה' אלהיך מצוך.	בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטוית עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמרת ועשית אותם.	בת קול מברכתו הבאת בכורים היום, תשנה לשנה הבאה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האמרת.	והאמירך (פסוק יח) אין להם עד מוכיח במקרא. ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה. הבדלתי לך מאלהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגלה. ומצאתי להם עד, והוא לשון תפארת, כמו (תהלים צ''ד) יתאמרו כל פועלי און:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולהיתך עם קדש  כאשר דבר.	(ויקרא כ, כו) והייתם לי קדושים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמר את כל המצוה.	לשון הוה גרדנ''ט בלע''ז (בעאבאכטענד) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקמת לך.	בירדן ואחר כך תוציא משם אחרות ותבנה מהן מזבח בהר עיבל. נמצאת אתה אומר, שלשה מיני אבנים היו, שנים עשר בירדן, וכנגדן בגלגל, וכנגדן בהר עיבל, כדאיתא במסכת סוטה (ל''ה) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באר היטב.	בשבעים לשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הסכת.	כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היום הזה נהיית לעם.	בכל יום יהיו בעיניך כאלו היום באת עמו בברית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לברך את העם.	כדאיתא במסכת סוטה (לב, א) ששה שבטים עלו לראש הר גרזים, וששה לראש הר עיבל, והכהנים והלוים והארון למטה באמצע. הפכו לוים פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה  ואלו ואלו עונין אמן. חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ואומרים, (פסוק טו) ארור האיש אשר יעשה פסל  , וכן כלם עד (פסוק כו) ארור אשר לא יקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקלה אביו.	מזלזל, לשון (לעיל כ''ה) ונקלה אחיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסיג גבול.	מחזירו לאחוריו וגונב את הקרקע, לשון (ישעיה נט) והסג אחור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	משגה עור.	הסומא בדבר ומשיאו עצה רעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מכה רעהו בסתר.	על לשון הרע הוא אומר. ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן, אחד עשר ארורים יש כאן, כנגד אחד עשר שבטים. וכנגד שמעון לא כתב ארור, לפי שלא היה בלבו לברכו לפני מותו כשברך שאר השבטים, לכך לא רצה לקללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לא יקים.	כאן כלל את כל התורה כלה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועשתרות צאנך.	כתרגומו. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות, שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותם כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוך טנאך.	פירותיך. דבר אחר טנאך דבר לח שאתה מסנן בסלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשארתך.	דבר יבש שנשאר בכלי ואינו זב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך.	שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשבעה דרכים ינוסו לפניך.	כן דרך הנבהלים לברוח, מתפזרין לכל צד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המארה.	חסרון כמו (ויקרא יג, נב) צרעת ממארת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המהומה.	שגוש קול בהלות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשחפת.	שבשרו נשחף ונפוח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובקדחת.	לשון (דברים לב, כב) כי אש קדחה באפי והיא אש של חולים מלויי''ד בלע''ז (פיעבערהימצע) שהיא חמה מאד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובדלקת.	חמה יותר מקדחת, ומיני חלאים הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובחרחר.	חולי המחממו תוך הגוף וצמא תמיד למים ובלע''ז אישרדימינ''ט לשון (איוב ל, ל) ועצמי חרה מני חרב (ירמי' ו, כט) נחר מפוח מאש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובחרב.	יביא עליך גיסות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדפון וירקון.	מכות תבואה שבשדות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדפון.	רוח קדים אשלי''דה בלע''ז (זאננפערבראננט) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירקון.	יובש ופני התבואה מכסיפין ונהפכין לירקון קמ''א בלע''ז :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד אבדך.	תרגום עד דתיבד, כלומר עד אבוד אותך שתכלה מאליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והיו שמיך אשר על ראשך נחשת.	קללות הללו משה מפי עצמו אמרן, ושבהר סיני מפי הקדוש ברוך הוא אמרן כמשמען, ושם נאמר (ויקרא כו, יד) ואם לא תשמעו לי, (ויקרא כו, כא) ואם תלכו עמי קרי, וכן הוא אומר (פסוק טו) בקול ה' אלהיך (פסוק כא) ידבק ה' בך, (פסוק כב) יככה ה'. הקל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד. וגם כן בקללה זו הקל, שבראשונות הוא אומר (ויקרא כו, יט) את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה, שלא יהיו השמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע, ומתוך כך יהא חורב בעולם והארץ תהא מזיעה כדרך שהנחשת מזיע, והיא מרקבת פירותיה, וכאן הוא אומר שמיך נחשת וארצך ברזל, שיהיו שמים מזיעין אף על פי שלא יריקו מטר, מכל מקום לא יהיה חורב של אבדן בעולם, והארץ לא תהא מזיעה כדרך שאין הברזל מזיע, ואין הפרות מרקיבין. ומכל מקום קללה היא, בין שהיא כנחשת בין שהיא כברזל, לא תוציא פרות, וכן השמים לא יריקו מטר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מטר ארצך אבק ועפר.	זיקא דבתר מטרא, מטר יורד ולא כל צרכו ואין בו כדי להרביץ את העפר, והרוח באה ומעלה את האבק ומכסה את עשב הזרעים שהן לחים מן המים, ונדבק בהם ונעשה טיט ומתיבש, ומרקיבין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לזעוה.	לאימה ולזיע, שיזועו כל שומעי מכותיך ממך, ויאמרו אוי לנו, שלא יבוא עלינו כדרך שבא על אלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשחין מצרים.	רע היה מאד, לח מבחוץ ויבש מבפנים, כדאיתא בבכורות (מא, א) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חרס.	שחין יבש כחרס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובתמהון לבב.	אוטם הלב אשטורדישו''ן בלע''ז [תדהמה] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשוק.	בכל מעשיך יהיה ערעור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישגלנה.	לשון שגל, פלגש, והכתוב כנהו לשבח, ישכבנה, ותקון סופרים הוא זה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תחללנו.	בשנה הרביעית לאכול פריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכלות אליהם.	מצפות אליהם שישובו ואינם שבים. כל תוחלת שאינה באה, קרויה כליון עינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשמה.	אשטורדישו''ן [תדהמה] כל הרואה אותך ישום עליך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למשל.	כשתבא מכה רעה על אדם, יאמרו זו דומה למכת פלוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולשנינה.	לשון (לעיל ו, ז) ושננתם, ידברו בך, וכן תרגומו ולשועי, לשון ספור, ואשתעי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחסלנו.	יכלנו, ועל שם כך נקרא חסיל, שמכלה את הכל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ישל.	ישיר פירותיו, לשון (לעיל יט, ה) ונשל הברזל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יירש הצלצל.	יעשנו הארבה רש מן הפרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יירש.	יעני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צלצל.	מין ארבה. ואי אפשר לפרש יירש לשון ירשה, שאם כן היה לו לכתוב יירש, ולא לשון הורשה וגירושין, שאם כן היה לכתוב יוריש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מרב כל.	בעוד שהיה לך כל טוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר ידאה הנשר.	פתאום, ודרך מצלחת, ויקלו סוסיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תשמע לשונו.	לא תכיר לשונו, וכן (ברא' מא) תשמע חלום לפתר אותו. וכן (שם מב) כי שומע יוסף אינטינדר''י בלע''ז [להבין] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד רדת חמתיך.	לשון רדוי וכבוש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואכלת פרי בטנך בשר בניך  במצור.	מחמת שיהיו צרין על העיר ויהיה שם מצוק, עקת רעבון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרך בך והענג.	הוא הרך הוא הענוג, לשון פנוק. ומהתענג ומרך מוכיח עליהם ששניהם אחד, אף על פי שהוא מפנק ודעתו קצה בדבר מאוס, ימתק לו לרעבונו בשר בניו ובנותיו עד כי תרע עינו בבניו הנותרים מתת לאחד מהם מבשר בניו אחיהם אשר יאכל. דבר אחר הרך בך הרחמני ורך הלבב, מרב רעבנותם, יתאכזרו ולא יתנו מבשר בניהם השחוטים לבניהם הנותרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה.	הגדולים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובשליתה.	בניה הקטנים. בכלן תהא עינה צרה כשתאכל את האחד מלתן לאשר אצלה מן הבשר. נט	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והפלא ה' את מכתך.	מפלאות ומבדלות משאר מכות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונאמנות.	ליסרך לקים שליחותן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר יגרת מפניהם.	מפני המכות, כשהיו ישראל רואים מכות משנות הבאות על מצרים, היו יראים מהם שלא יבואו גם עליהם, תדע, שכן כתיב (שמות טו, כו) אם שמע  כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעלם.	לשון עליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונשארתם במתי מעט תחת	מועטין חלף מרבין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כן ישיש ה'.	את אויביכם עליכם להאביד  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונסחתם.	לשון עקירה וכן (משלי טו, כה) בית גאים יסח ה':	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועבדת שם אלהים אחרים.	כתרגומו, לא עבודת אלהות ממש, אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודה זרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא תרגיע.	לא תנוח, כמו (ישעיה כח, יב) וזאת המרגעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב רגז.	לב חרד, כתרגומו דחל, כמו (שם יד, ט) שאול מתחת רגזה לך, (שמות טו, יד) שמעו עמים ירגזון, (שמואל ב' כב, ח) מוסדות השמים ירגזו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכליון עינים.	מצפה לישועה ולא תבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חייך תלאים לך.	על הספק, כל ספק קרוי תלוי, שמא אמות היום בחרב הבאה עלינו. ורבותינו דרשו זה הלוקח תבואה מן השוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא תאמין בחייך.	זה הסומך על הפלטר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בבקר תאמר מי יתן ערב.	ויהיה הערב של אמש.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובערב תאמר מי יתן בקר.	של שחרית, שהצרות מתחזקות תמיד, וכל שעה מרבה קללתה משלפניה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באניות.	בספינות, בשביה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתמכרתם שם לאיביך.	אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין קנה.	כי יגזרו עליך הרג וכליון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתמכרתם.	בלע''ז איפורוונדרי''ץ וו''ש [ותמכרו עצמכם] . ולא יתכן לפרש והתמכרתם לשון ונמכרתם על ידי מוכרים אחרים, מפני שנאמר אחריו ואין קונה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכרת את בני ישראל.	שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מלבד הברית.	קללות שבתורת כהנים שנאמרו בסיני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נתן ה' לכם לב לדעת.	להכיר את חסדי הקדוש ברוך הוא ולדבק בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד היום הזה.	שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא, ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי, באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו, משה רבינו, אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם  (לעיל כז, ט) , היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותבאו אל המקום הזה.	עתה אתם רואים עצמכם בגדלה וכבוד, אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם, ושמרתם את דברי הברית הזאת. דבר אחר ולא נתן ה' לכם לב לדעת, שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה, ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואלך יקפיד ולפיכך (פסוק ח)	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמרתם את דברי הברית הזאת	:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אתם נצבים.	מלמד שכנסם משה לפני הקדוש ברוך הוא ביום מותו להכניסם בברית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשיכם שבטיכם.	ראשיכם לשבטיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זקניכם ושטריכם.	החשוב חשוב קודם, ואחר כך כל איש ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחטב עציך.	מלמד שבאו כנענים להתגיר בימי משה, כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע. וזהו האמור בגבעונים (יהושע ט, ד) ויעשו גם המה בערמה, ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעברך.	להיותך עובר בברית. ולא יתכן לפרשו כמו להעבירך, אלא כמו (לעיל ד, יד) לעשותכם אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעברך בברית.	דרך העברה, כך היו כורתים ברית, עושין מחצה מכאן ומחצה מכאן ועוברים בנתים, כמו שנאמר (ירמיה לד, יח) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען הקים אתך היום לו לעם.	כל כך הוא נכנס לטרוח למען קים אתך לפניו לעם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והוא יהיה לך לאלהים.	לפי שדבר לך ונשבע לאבותיך שלא להחליף את זרעם באמה אחרת, לכך הוא אוסר אתכם בשבועות הללו, שלא תקניטוהו אחר שהוא אינו יכול להבדל מכם. עד כאן פרשתי לפי פשוטו של פרשה. ומדרש אגדה, למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות, לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים, חוץ ממ''ט שבתורת כהנים, הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו, התחיל משה לפיסם אתם נצבים היום, הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם קימים לפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת אשר איננו פה.	ואף עם דורות העתידים להיות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אתם ידעתם  ותראו את שקוציהם.	לפי שראיתם האמות עובדי עבודה זרה ושמא השיא לב אחד מכם אותו ללכת אחריהם, פן יש בכם  (פסוק יז) לפיכך אני צריך להשביעכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותראו את שקוציהם.	על שם שהם מאוסים כשקצים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גלליהם.	שמסרחים ומאוסין כגלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עץ ואבן.	אותן של עצים ושל אבנים ראיתם בגלוי, לפי שאין הגוים יראים שמא יגנבו, אבל של כסף וזהב, עמהם, בחדרי משכיתם הם, לפי שהם יראים שמא יגנבו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן יש בכם.	שמא יש בכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר לבבו פנה היום.	מלקבל עליו הברית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שרש פרה ראש ולענה.	שרש מגדל עשב מר כגידין, שהם מרים, כלומר מפרה ומרבה רשע בקרבכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתברך בלבבו.	לשון ברכה, יחשב בלבו ברכת שלום לעצמו לאמר, לא יבואוני קללות הללו, אך שלום יהיה לי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והתברך.	בינדיר''א שי''י בלע''ז [יברך את עצמו] , כמו והתגלח והתפלל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשררות לבי אלך.	במראית לבי, כמו (במדבר כד, יז) אשורנו ולא קרוב, כלומר מה שלבי רואה לעשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למען ספות הרוה.	לפי שאוסיף לו פרענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם, וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל. וכן תרגם אנקלוס בדיל לאוספא ליה חטאי שלותא על זדנותא, שאוסיף לו אני השגגות על הזדונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרוה.	שוגג שהוא עושה כאדם שכור שלא מדעת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הצמאה.	שהוא עושה מדעת ובתאוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעשן אף ה'.	על ידי כעס הגוף מתחמם והעשן יוצא מן האף, וכן (ש''ב כב, ט) עלה עשן באפו, ואף על פי שאין זו לפני המקום, הכתוב משמיע את האזן כדרך שהיא רגילה ויכולה לשמוע, כפי דרך הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקנאתו.	לשון חמה אנפרטמינ''ט [חמה] אחיזת לבישת נקמה, ואינו מעביר על המדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכתובה בספר התורה הזה.	ולמעלה הוא אומר (לעיל כח, סא) בספר התורה הזאת גם כל חלי וכל מכה  , הזאת, לשון נקבה, מוסב על התורה. הזה, לשון זכר, מוסב על הספר, ועל ידי פסוק הטעמים הן נחלקין לשתי לשונות, בפרשת הקללות הטפחא נתונה תחת בספר, והתורה הזאת דבוקים זה לזה, לכך אמר הזאת, וכאן הטפחה נתונה תחת התורה, נמצא ספר התורה דבוקים זה לזה, לפיכך לשון זכר נופל אחריו, שהלשון נופל על הספר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא ידעום.	לא ידעו בהם גבורת אלהות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא חלק להם.	לא נתנם לחלקם. ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון, לא הטיבו להם שום טובה, ולשון לא חלק אותו אלוה שבחרו להם, לא חלק להם שום נחלה ושום חלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתשם ה'.	כתרגומו וטלטלנון, וכן (ירמיה יב, יד) הנני נותשם מעל אדמתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנסתרת לה' אלהינו.	ואם תאמרו מה בידינו לעשות, אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד, שנאמר (פסוק יז) פן יש בכם איש  , ואחר כך (פסוק כא) וראו את מכות הארץ ההיא, והלא אין אדם יודע טמונותיו של חברו, אין אני מעניש אתכם על הנסתרות, שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות' לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה דין בהם יענשו הרבים. נקוד על לנו ולבנינו, לדרוש, שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את הירדן, משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים ובהר עיבל, ונעשו ערבים זה לזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושב ה' אלהיך את שבותך.	היה לו לכתוב והשיב את שבותך, רבותינו למדו מכאן שהשכינה כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאלה לעצמו, שהוא ישוב עמהם. ועוד יש לומר, שגדול יום קבוץ גליות ובקשי, כאלו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו, כענין שנאמר (ישעיה כז, יב) ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל, ואף בגליות שאר האמות מצינו כן (ירמיהו מח, מז) ושבתי שבות מואב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא נפלאת היא ממך.	לא מכסה היא ממך, כמו שנאמר (דברים יז, ח) כי יפלא, ארי יתכסי, (איכה א, ט) ותרד פלאים, (איוב מ, יג) ותרד במטמוניות. מכסה, חבוש בטמון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא בשמים היא.	שאלו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי קרוב אליך.	התורה נתנה לכם בכתב ובעל פה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את החיים ואת הטוב.	זה תלוי בזה, אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך המות. והכתוב מפרש והולך היאך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר אנכי מצוך היום לאהבה.	הרי הטוב, ובו תלוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחיית ורבית.	הרי החיים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואם יפנה לבבך.	הרי הרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אבד תאבדון.	הרי המות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ.	שהם קימים לעולם וכאשר תקרה אתכם הרעה יהיו עדים שאני התריתי בכם בכל זאת. דבר אחר, העידתי בכם היום את השמים  , אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שנו את מדתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כענין שנאמר (קהלת א, ה) וזרח השמש ובא השמש, הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שנתה מדתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חטים והעלתה שעורים, ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין פרענות, לא שנו את מדתם, אתם, שאם זכיתם תקבלו שכר, ואם חטאתם תקבלו פרענות על אחת כמה וכמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובחרת בחיים.	אני מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לחברו בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק היפה ואומר לו, את זה ברור לך, ועל זה נאמר (תהלים טז, ה) ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי, הנחת ידי על גורל הטוב לומר את זה קח לך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וילך משה.	:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אנכי היום.	היום מלאו ימי ושנותי ביום זה נלדתי וביום זה אמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אוכל עוד לצאת ולבא.	יכול שתשש כחו, תלמוד לומר (דברים לד, ז) לא כהתה עינו ולא נס לחה. אלא מהו לא אוכל, איני רשאי, שנטלה ממני הרשות ונתנה ליהושע. דבר אחר, לצאת ולבא בדברי תורה, מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וה' אמר אלי.	זהו פרוש לא אוכל עוד לצאת ולבא, לפי שה' אמר אלי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אתה תבוא את העם הזה.	ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר לו ליהושע, זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע, כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם (דברים לא, כג) , תביא על כרחם, הכל תלוי בך, טול מקל והך על קדקדן. דבר אחד לדור, ולא שני דברים לדור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכתב משה  ויתנה.	כשנגמרה כלה, נתנה לבני שבטו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקרא את התורה הזאת.	המלך היה קורא מתחלת אלה הדברים, כדאיתא במסכת סוטה (מא, א) , על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האנשים.	ללמוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והנשים.	לשמוע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואצונו.	ואזרזנו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נכר הארץ.	גויי הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והסתרתי פני.	כמו שאיני רואה בצרתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את השירה הזאת.	(לקמן לב, א) האזינו השמים עד (לב, מג) וכפר אדמתו עמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונאצוני.	והכעיסוני, וכן כל נאוץ לשון כעס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וענתה השירה הזאת לפניו לעד.	שהתריתי בו בתוכה על כל המוצאות אותן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא תשכח מפי זרעו.	הרי זו הבטחה לישראל, שאין תורה משתכחת מזרעם לגמרי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויצו את יהושע בן נון.	מוסב למעלה כלפי שכינה, כמו שמפורש (פסוק כא) אל הארץ אשר נשבעתי (להם) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מצד ארון ברית ה'.	נחלקו בו חכמי ישראל בבבא בתרא (יד, ב) . יש מהם אומרים דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה מנח. ויש אומרים מצד הלוחות היה מנח, בתוך הארון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקהילו אלי.	ולא תקעו אותו היום בחצוצרות להקהיל את הקהל, לפי שנאמר (במדבר י, ב) עשה לך, ולא השליט יהושע עליהם בחייו של משה. ואף בחייו נגנזו קודם יום מותו, לקים מה שנאמר (קהלת ח, ח) ואין שלטון ביום המות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואעידה בם את השמים ואת הארץ.	ואם תאמר הרי כבר העיד למעלה (לעיל ל, יט) העידתי בכם היום  , התם לישראל אמר, אבל לשמים ולארץ לא אמר, ועכשיו בא לומר האזינו השמים  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחרי מותי כי השחת תשחתון.	והרי כל ימי יהושע לא השחיתו, שנאמר (יהושע כד, לא) ויעבדו בני ישראל את ה' כל ימי יהושע, מכאן שתלמידו של אדם חביב עליו כגופו, שכל זמן שיהושע חי נראה למשה כאלו הוא חי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האזינו השמים.	שאני מתרה בהם בישראל ותהיו אתם עדים בדבר (לעיל ל, יט) שכך אמרתי להם שאתם תהיו עדים, וכן ותשמע הארץ. ולמה העיד בהם שמים וארץ, אמר משה אני בשר ודם, למחר אני מת, אם יאמרו ישראל לא קבלנו עלינו הברית מי בא ומכחישם, לפיכך העיד בהם שמים וארץ, עדים שהן קימים לעולם. ועוד, שאם יזכו, יבואו העדים ויתנו שכרם, הגפן תתן פריה, והארץ תתן יבולה, והשמים יתנו טלם. ואם יתחיבו, תהיה בהם יד העדים תחלה (לעיל יא, יז) , ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה, ואחר כך ואבדתם מהרה על ידי האמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יערף כמטר לקחי.	זו היא העדות שתעידו שאני אומר בפניכם, תורה נתתי לישראל שהיא חיים לעולם כמטר זה שהוא חיים לעולם, כאשר יערפו השמים טל ומטר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יערף.	לשון נטיפה וכן (לקמן לג, כח) יערפו טל, (תהלים סה, יב) ירעפון דשן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תזל כטל.	שהכל שמחים בו, לפי שהמטר יש שהן עצבים, כגון הולכי דרכים ומי שהיה בורו מלא יין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשעירם.	לשון (תהלים קמח, ח) רוח סערה, כתרגומו כרוחי מטרא. מה הרוחות הללו מחזיקים את העשבים ומגדלין אותם, אף דברי תורה מחזיקין את לומדיהן ומגדלין אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכרביבים.	טפי מטר. ונראה לי על שם שיורה כחץ נקרא רביב, כמה דאת אמר (בראשית כא) רובה קשת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דשא.	אדברי''ץ עטיפת הארץ מכסה בירק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשב.	קלח אחד קרוי עשב, וכל מין ומין לעצמו קרוי עשב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי שם ה' אקרא.	הרי כי משמש בלשון כאשר, כמו (ויקרא כג) כי תבאו אל הארץ, כשאקרא ואזכיר שם ה', אתם הבו גדל לאלהינו וברכו שמו. מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הצור תמים פעלו.	אף על פי שהוא חזק, כשמביא פרענות על עוברי רצונו, לא בשטף הוא מביא, כי אם בדין, כי תמים פעלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל אמונה.	לשלם לצדיקים צדקתם לעולם הבא. ואף על פי שמאחר את תגמולם, סופו לאמן את דבריו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין עול.	אף לרשעים משלם שכר צדקתם בעולם הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צדיק וישר הוא.	הכל מצדיקים עליהם את דינו, וכך ראוי וישר להם. צדיק מפי הבריות. וישר הוא וראוי להצדיקו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שחת לו	כתרגומו חבילו להון ולא ליה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בניו מומם.	בניו היו, והשחתה שהשחיתו היא מומם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דור עקש.	עקום ומעקל, כמו (מיכה ג, ט) ואת כל הישרה יעקשו, ובלשון משנה חלדה ששניה עקומות ועקושות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ופתלתל.	אנטורטיליי''ש כפתיל הזה שגודלין אותו ומקיפין אותו סביבות הגדיל. פתלתל מן התבות הכפולות, כמו (ויקרא יג, מט) ירקרק, אדמדם, (תהלים לח, יא) סחרחר, (מלכים א' ז, כג) סגלגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלי''י תגמלו זאת.	לשון תמה, וכי לפניו אתם מעציבין, שיש בידו לפרע מכם ושהטיב לכם בכל הטובות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם נבל.	ששכחו את העשוי להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא חכם.	להבין את הנולדות שיש בידו להטיב ולהרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא הוא אביך קנך.	שקנאך, שקננך בקן הסלעים ובארץ חזקה, שתקנך בכל מיני תקנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא עשך.	אמה באמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכננך.	אחרי כן בכל מיני בסיס וכן. מכם כהנים מכם נביאים ומכם מלכים, כרך שהכל תלוי בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זכר ימות עולם.	מה עשה בראשונים שהכעיסו לפניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בינו שנות דר ודר.	דור אנוש שהציף עליהם מי אוקינוס ודור המבול ששטפם. דבר אחר לא נתתם לבבכם על שעבר. בינו שנות דר ודר להכיר להבא שיש בידו להטיב לכם ולהנחיל לכם ימות המשיח והעולם הבא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שאל אביך.	אלו הנביאים שנקראים אבות, כמו שנאמר באליהו (מלכים ב' ב, יב) אבי אבי רכב ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זקניך.	אלו החכמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמרו לך.	הראשונות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהנחל עליון גוים.	כשהנחיל הקדוש ברוך הוא למכעיסיו את חלק נחלתן הציפן ושטפם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהפרידו בני אדם.	כשהפיץ דור הפלגה היה בידו להעבירם מן העולם ולא עשה כן, אלא יצב גבלת עמים קימם ולא אבדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למספר בני ישראל.	בשביל מספר בני ישראל שעתידים לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי חלק ה' עמו.	למה כל זאת, לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת. ומי הוא חלקו, עמו. ומי הוא עמו	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעקב חבל נחלתו.	והוא השלישי באבות, המשלש בשלש זכיות, זכות אבי אביו וזכות אביו וזכותו, הרי שלשה, כחבל הזה שהוא עשוי בשלשה גדילים והוא ובניו היו לו לנחלה, ולא ישמעאל בן אברהם, ולא עשו בן יצחק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ימצאהו בארץ מדבר.	אותם מצא לו נאמנים בארץ המדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועלו, מה שלא עשו ישמעאל ועשו, שנאמר (לקמן לג, ב) וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובתהו ילל ישימן.	ארץ ציה ושממה, מקום יללת תנינים ובנות יענה, אף שם נמשכו אחר האמונה, ולא אמרו למשה היאך נצא למדברות מקום ציה ושממון, כענין שנאמר (ירמיה ב, ב) לכתך אחרי במדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יסבבנהו.	שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן בתחתית ההר, שכפהו עליהם כגגית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יבוננהו.	שם בתורה ובינה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יצרנהו.	מנחש שרף ועקרב ומן האמות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאישון עינו.	הוא השחור שבעין, שהמאור יוצא המנו. ואונקלוס תרגם ימצאהו יספיקהו כל צרכו במדבר, כמו (במדבר יא, כב) ומצא להם, (יהושע יז, טז) לא ימצא לנו ההר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כנשר יעיר קנו.	ניהגם ברחמים ובחמלה, כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום, עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו, בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו, ויהא בהם כח לקבלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יעיר קנו.	יעורר בניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על גוזליו ירחף.	אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע, אף הקדוש ברוך הוא (איוב לז, כג) שדי לא מצאנהו שגיא כח, כשבא לתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות, שנאמר (לקמן לג, ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קדש, (חבקוק ג, ג) . אלוה מתימן יבא, זו רוח רביעית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יפרש כנפיו יקחהו.	כשבא לטלן ממקום למקום אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות, לפי ששאר עופות יראים מן הנשר, שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם, לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר, אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ לפיכך נושאן על כנפיו. אומר מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני, אף הקדוש ברוך הוא (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים היו זורקים בהם חצים ואבני בליסטראות, מיד (שמות יד, יט. כ) ויסע מלאך האלהים  ויבא בין מחנה מצרים  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה' בדד ינחנו.	ניהגם במדבר בטח ובדד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין עמו אל נכר.	לא היה כח באחד מכל אלהי הגוים להראות כחו ולהלחם עמהם. ורבותינו דרשוהו על העתיד, וכן תרגם אנקלוס. ואני אומר דברי תוכחה הם, להעיד השמים והארץ, ותהא השירה להם לעד שסופן לבגד ולא יזכרו הראשונות שעשה להם, ולא הנולדות שהוא עתיד לעשות להם, לפיכך צריך לישב הדבר לכאן ולכאן. וכל הענין מוסב על (פסוק ז) זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר, כן עשה להם, וכן עתיד לעשות, כל זה היה להם לזכור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירכבהו על במותי ארץ.	כל המקרא כתרגומו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירכבהו	על שם שארץ ישראל גבוה מכל הארצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאכל תנובת שדי.	אלה פרות ארץ ישראל שקלים לנוב ולהתבשל מכל פרות הארצות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינקהו דבש מסלע.	מעשה באחד שאמר לבנו בסיכני הבא לי קציעות מן החבית. הלך ומצא הדבש צף על פיה. אמר לו זו של דבש היא. אמר לו השקע ידך לתוכה ואתה מעלה קציעות מתוכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמן מחלמיש צור.	אלו זיתים של גוש חלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במותי ארץ.	לשון גבוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדי.	לשון שדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלמיש צור.	תקפו וחזקו של סלע. כשאינו דבוק לתבה של אחריו, נקוד חלמיש, (תהלים קיד, ח) וכשהוא דבוק, נקוד חלמיש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמאת בקר וחלב צאן.	זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ג) עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עם חלב כרים.	זה היה בימי עשרת השבטים, שנאמר (עמוס ו, ד) ואוכלים כרים מצאן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חלב כליות חטה.	זה היה בימי שלמה, שנאמר (מלכים א' ה, ב) ויהי לחם שלמה  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודם ענב תשתה חמר.	בימי עשרת השבטים, (עמוס ו, ו) השתים במזרקי יין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמאת בקר.	הוא שומן הנקלט מעל גבי החלב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחלב צאן.	חלב של צאן, וכשהוא דבוק נקוד חלב כמו (שמות כג, יט) בחלב אמו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כרים.	כבשים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואילים.	כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני בשן.	שמנים היו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כליות חטה.	חטים שמנים כחלב כליות וגסין ככוליא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ודם ענב.	היה שותה יין טוב וטועם יין חשוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמר.	יין בלשון ארמי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עבית.	לשון עובי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשית.	כמו כסית, לשון (איוב טו, כז) כי כסה פניו בחלבו, כאדם ששמן מבפנים וכסליו נכפלים מבחוץ, וכן הוא אומר (שם) ויעש פימה עלי כסל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וינבל צור ישעתו.	גנהו ובזהו, כמו שנאמר (יחזקאל ח, טז) אחוריהם אל היכל ה'  , אין לך נבול גדול מזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יקנאהו.	הבעירו חמתו וקנאתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתועבת.	במעשים תעובים, כגון משכב זכור (ויקרא יח, כב) וכשפים (ויקרא יח, יב) , שנאמר בהם תועבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אלה.	כתרגומו דלית בהון צרוך, אלו היה בהם צורך לא היתה קנאה כפולה כמו עכשיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חדשים מקרוב באו.	אפלו האמות לא היו רגילים בהם. גוי שהיה רואה אותם, היה אומר זה צלם יהודי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא שערום אבתיכם.	לא יראו מהם לא עמדה שערתם מפניהם. דרך שערות האדם לעמוד מחמת יראה, כך נדרש בספרי. ויש לפרש עוד שערום לשון (ישעיה יג, כא) ושעירים ירקדו שם, שעירים הם שדים. לא עשו אבותיכם שעירים הללו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תשי.	תשכח. ורבותינו דרשו, כשבא להיטיב לכם אתם מכעיסין לפניו ומתישים כחו מלהיטיב לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אל מחללך.	מוציאך מרחם, לשון (תהלים כט, ט) יחולל אילות, (שם מח, ז) חיל כיולדה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אחריתם.	מה תעלה בהם בסופם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי דור תהפכת המה.	מהפכין רצוני לכעס:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא אמן בם.	אין גדולי נכרים בהם, כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמן.	לשון (אסתר ב, ז) ויהי אמן נורריטור''ה בלע''ז . דבר אחר אמן לשון אמונה, כתרגומו. אמרו בסיני (שמות כד, ז) נעשה ונשמע, ובשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנאוני.	הבעירו חמתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלא אל.	בדבר שאינו אלוה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלא עם.	באמה שאין לה שם, שנאמר (ישעיה כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה, ובעשו הוא אומר (עובדיה א, ב) בזוי אתה מאד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגוי נבל אכעיסם.	אלו המינים, וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קדחה.	בערה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותיקד.	בכם עד היסוד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאכל ארץ ויבלה.	ארצכם ויבולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותלהט.	ירושלים המיסדת על ההרים, שנאמר (שם קכה, ב) ירושלים הרים סביב לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אספה עלימו רעות.	אחביר רעה על רעה לשון (ישעיה כט, א) ספו שנה על שנה, (לעיל כט, יח) ספות הרוה, (ירמיה ז, כא) עלותיכם ספו על זבחיכם. דבר אחר, אספה אכלה, כמו (בראשית יט, טו) פן תספה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצי אכלה בם.	כל חצי אשלים בהם. וקללה זו לפי הפרענות לברכה היא, חצי כלים והם אינם כלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזי רעב.	אנקלוס תרגם, נפיחי כפן, ואין לי עד מוכיח עליו. ומשמו של רבי משה הדרשן מטולושא שמעתי שעירי רעב, אדם כחוש מגדל שער על בשרו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מזי.	לשון ארמי שער מזיא, דהוה מהפך במזיא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולחמי רשף.	השדים נלחמו בהם, שנאמר (איוב ה, ז) ובני רשף יגביהו עוף, והם שדים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקטב מרירי.	וכריתות שד ששמו מרירי. קטב, כריתה, כמו (הושע יג, יד) אהי קטבך שאול:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושן בהמת.	מעשה היה והיו הרחלים נושכין וממיתין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמת זחלי עפר.	ארס נחשים המהלכים על גחונם על העפר, כמים הזוחלים על הארץ. זחילה לשון מרוצת המים על העפר, וכן כל מרוצת דבר המשפשף על העפר והולך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחוץ תשכל חרב.	מחוץ לעיר תשכלם חרב גיסות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומחדרים אימה.	כשבורח ונמלט מן החרב, חדרי לבבו נקופים עליו מחמת אימה והוא מת והולך בה. דבר אחר ומחדרים אימה, שבבית תהיה אימת דבר, כמו שנאמר (ירמיה ט, כ) כי עלה מות בחלונינו, וכן תרגם אנקלוס. דבר אחר, מחוץ תשכל חרב על מה שעשו בחוצות, שנאמר (ירמיה יא, יג) ומספר חצות ירושלים שמתם מזבחות לבשת. ומחדרים אימה. על מה שעשו בחדרי חדרים, שנאמר (יחזק' ח, יב) אשר זקני בית ישראל עושים בחטף איש בחדרי משכיתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרתי אפאיהם.	אמרתי בלבי אפאה אותם. ויש לפרש אפאיהם, אשיתם פאה, להשליכם מעלי הפקר. ודגמתו מצינו בעזרא (נחמיה ט, כב) ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה, להפקר. וכן חברו מנחם. ויש פותרים אותו כתרגומו יחול רגזי עליהון, ולא יתכן, שאם כן היה לו לכתוב אאפאיהם אחת לשמוש ואחת ליסוד, כמו (ישעיה מה, ה) אאזרך, (איוב טז, ה) אאמצכם במו פי, והאל''ף התיכונה אינה ראויה בו כלל. ואונקלוס תרגם אחר לשון הבריתא השנויה בספרי, החולקת תיבה זו לשלש תיבות. אמרתי אף אי הם, אמרתי באפי אתנם כאלו אינם, שיאמרו רואיהם עליהם איה הם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לולי כעס אויב אגור.	אם לא שכעס האויב כנוס עליהם להשחית ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדלה בו ובאלהיו ולא יתלה הגדלה בי, וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו, ינכרו הדבר לתלות גבורתי בנכרי, שאין הגדלה שלו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פן יאמרו ידנו רמה	כי אותו גוי אבד עצות המה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין בהם תבונה.	שאלו היו חכמים, ישכילו זאת, איכה ירדף  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יבינו לאחריתם.	יתנו לב להתבונן לסוף פרענותם של ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איכה ירדף אחד.	ממנו אלף מישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם.	מכרם ומסרם בידינו. דילבר''ר בלע''ז :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא כצורנו צורם.	כל זה היה להם לאויבים להבין שהשם הסגירם ולא להם ולאלהיהם הנצחון, שהרי עד הנה לא יכלו כלום אלהיהם כנגד צורנו, כי לא כסלענו סלעם. כל צור שבמקרא לשון סלע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואיבינו פלילים.	ועכשיו אויבינו שופטים אותנו, הרי שצורנו מכרנו להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מגפן סדם גפנם.	מוסב למעלה. אמרתי בלבי אפאיהם ואשבית זכרם, לפי שמעשיהם מעשה סדום ועמורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שדמת.	שדה תבואה, כמו (חבקוק ג, יז) ושדמות לא עשה אכל, (מלכים ב' כג, ד) בשדמות קדרון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ענבי רוש.	עשב מר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשכלת מררת למו.	משקה מר ראוי להם, לפי מעשיהם פרענותם. וכן תרגם אנקלוס ותשלמת עובדיהון כמררותהון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חמת תנינם יינם.	כתרגומו. הא כמרת תניניא כס פרענותהון, הנה כמרירות נחשים כוס משתה פרענותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וראש פתנים.	כוסם, שהוא אכזר לנשוך. אויב אכזרי יבא ויפרע מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא הוא כמס עמדי.	כתרגומו. כסבורים הם ששכחתי מעשיהם, כלם גנוזים ושמורים לפני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הלא הוא.	פרי גפנם ותבואת שדמותם כמוס עמדי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לי נקם ושלם.	עמי נכון ומזמן פרענות נקם וישלם להם כמעשיהם, הנקם ישלם להם גמולם. ויש מפרשים ושלם, שם דבר, כמו ושלום, והיא מגזרת והדבר אין בהם (ירמיה ה, יג) , כמו והדבור. ואימתי אשלם להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעת תמוט רגלם.	כשתתום זכות אבותם שהן סמוכין עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי קרוב יום אידם.	משארצה להביא עליהם יום אידם קרוב ומזמן לפני להביא על ידי שלוחים הרבה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחש עתדות למו.	ומהר יבואו העתידות להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחש.	כמו (ישעיה ה, יט) ימהר יחישה. עד כאן העיד עליהם משה דברי תוכחה להיות השירה הזאת לעד, כשתבא עליהם הפרענות, ידעו שאני הודעתים מראש. מכאן ואלך העיד עליהם דברי תנחומין שיבואו עליהם ככלות הפרענות ככל אשר אמר למעלה (ל, א ג) והיה כי יבאו עליך  כל הדברים האלה הברכה והקללה  ושב ה' אלהיך את שבותך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי ידין ה' עמו.	כשישפוט אותן ביסורין הללו האמורים עליהם, כמו (איוב לו, לא) כי בם ידין, ייסר עמים. כי, זה, אינו משמש בלשון דהא, לתת טעם לדברים של מעלה, אלא לשון תחלת דבור, כמו (ויקרא כה, ב) כי תבאו אל הארץ, כשיבואו עליהם משפטים הללו ויתנחם הקדוש ברוך הוא על עבדיו לשוב ולרחם עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יתנחם.	לשון הפך המחשבה להיטיב או להרע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יראה כי אזלת יד.	כשיראה כי יד האויב הולכת וחוזקת מאד עליהם, ואפס בהם עצור ועזוב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עצור.	נושע על ידי עוצר ומושל שיעצור בהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עזוב.	על ידי עוזב. עוצר הוא המושל העוצר בעם שלא ילכו מפזרים בצאתם לצבא על האויב. בלשון לע''ז מיינטינדו''ר . עצור, הוא הנושע במעצור המושל. עזוב, מחזק, כמו (נחמיה ג, ח) ויעזבו את ירושלים עד החומה, (ירמיה מט, כה) איך לא עזבה עיר תהלה. עצור מיינטינו''ד [נשלט] . עזוב אינפורצדו''ר [מבצר] :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי אלהימו.	עבודה זרה שעבדו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צור חסיו בו.	הסלע שהיו מתכסין בו מפני החמה והצנה, כלומר שהיו בטוחין בו להגן עליהם מן הרעה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר חלב זבחימו.	היו אותן אלהות אוכלים, שהיו מקריבין לפניהם ושותין יין נסיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי עליכם סתרה.	אותו הצור יהי לכם מחסה ומסתור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראו עתה.	הבינו מן הפרענות שהבאתי עליכם ואין לכם מושיע ומן התשועה שאושיעכם ואין מוחה בידי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אני אני הוא.	אני להשפיל ואני להרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין אלהים עמדי.	עומד כנגדי למחות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמדי.	דגמתי וכמוני:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואין מידי מציל.	הפושעים בי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי אשא אל שמים ידי.	כי בחרון אפי אשא ידי אל עצמי בשבועה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמרתי חי אנכי.	לשון שבועה היא, אני נשבע חי אנכי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שנותי ברק חרבי.	אם אשנן את להב חרבי, כמו (יחזקאל כא, טו) למען היה לה ברק שפלנדו''ר :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ותאחז במשפט ידי.	להניח מדת רחמים באויבי שהרעו לכם, (זכריה א, טו) אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה. דבר אחר ותאחז ידי את מדת המשפט להחזיק בה ולנקום נקם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשיב נקם	למדו רבותינו באגדה מתוך לשון המקרא, שאמר ותאחז במשפט ידי, לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא, מדת בשר ודם זורק חץ ואינו יכול להשיבו, והקדוש ברוך הוא זורק חציו ויש בידו להשיבם, כאלו אוחזן בידו, שהרי ברק הוא חצו, ונאמר כאן ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, והמשפט הזה לשון פרענות הוא. בלע''ז יושטיצי''א :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשכיר חצי מדם.	האויב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחרבי תאכל בשר.	בשרם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדם חלל ושביה.	זאת תהיה להם מעון דם חללי ישראל ושביה ששבו מהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מראש פרעות אויב.	מפשע תחלת פרצות האויב, כי כשהקדוש ברוך הוא נפרע מן האמות, פוקד עליהם עונם ועונות אבותיהם מראשית פרצה שפרצו בישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הרנינו גוים עמו.	לאותו הזמן ישבחו האמות את ישראל ראו מה שבחה של אמה זו שדבקו בהקדוש ברוך הוא בכל התלאות שעברו עליהם ולא עזבוהו, יודעים היו בטובו ובשבחו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי דם עבדיו יקום.	שפיכות דמיהם כמשמעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונקם ישיב לצריו.	על הגזל ועל החמס, כענין שנאמר (יואל ד, יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה, ואומר (עובדיה א, י) מחמס אחיך יעקב  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכפר אדמתו עמו.	ויפיס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם ושעשה להם האויב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכפר.	לשון רצוי ופיוס, כמו (בראשית לב, כא) אכפרה פניו, אניחניה לרגזיה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכפר אדמתו.	ומה היא אדמתו,	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמרתי אפאיהם, כמו שפירשתי עד ולא ה' פעל כל זאת.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גוי אבד עצות המה.	אבדו תורתי שהיא להם עצה נכונה.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איכה ירדף אחד מן האמות אלף מהם אם לא כי צורם מכרם, כי לא כצורנו צורם, הכל כמו שפרשתי עד תכליתו.	ור' נחמיה דורשה כלפי האמות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי גוי אבד עצות המה, כמו שפרשתי תחלה עד ואויבינו פלילים.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מגפן סדום גפנם.	של אמות.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשדמת עמורה	ולא ישימו לבם לתלות הגדלה בי.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ענבמו ענבי רוש.	הוא שאמר	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לולי כעס אויב אגור על ישראל להרעילם ולהמרירם, לפיכך אשכלות מררת למו להלעיט אותם על מה שעשו לבני.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמוס עמדי.	אותו הכוס, שנאמר (תהלים עה, ט) כי כוס ביד ה'	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי יראה כי אזלת יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואמר אי אלהימו.	האויב יאמר אי אלהימו של ישראל, כמו שאמר טיטוס הרשע כשגדר את הפרכת, כענין שנאמר (מיכה ז, י) ותרא אויבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו ה' אלהיך.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראו עתה כי אני	אז יגלה הקדוש ברוך הוא ישועתו ויאמר ראו עתה כי אני אני הוא, מאתי באת עליהם הרעה, ומאתי תבא עליהם הטובה.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידי.	מקום שכינתי, כמו (במדבר ב, יז) איש על ידו, והיה בידי להפרע מכם, אבל אמרתי שחי אנכי לעולם, איני ממהר לפרוע, לפי שיש לי שהות בדבר, כי אני חי לעולם, ובדורות אחרונים אני נפרע מהם, והיכולת בידי להפרע מן המתים ומן החיים. מלך בשר ודם שהוא הולך למות, ממהר נקמתו להפרע בחייו, כי שמא ימות הוא או אויבו ונמצא שלא ראה נקמתו ממנו, אבל אני חי לעולם, ואם ימותו הם ואיני נפרע בחייהם, אפרע במותם.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הוא והושע בן נון.	שבת של דיוזגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה, העמיד לו משה מתרגמן ליהושע, שיהא דורש בחייו, כדי שלא יאמרו ישראל בחיי רבך לא היה לך להרים ראש. ולמה קוראו כאן הושע, לומר שלא זחה דעתו עליו, שאף על פי שנתנה לו גדלה, השפיל עצמו כאשר מתחלתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שימו לבבכם.	צריך אדם שיהיו עיניו ולבו ואזניו מכונים לדברי תורה, וכן הוא אומר (יחזקאל מ, ד) בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך  , הרי דברים קל וחמר, ומה תבנית הבית שהוא נראה לעינים ונמדד בקנה צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכונים להבין, דברי תורה שהן כהררין התלויין בשערה על אחת כמה וכמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי לא דבר רק הוא מכם.	לא לחנם אתם יגעים בה, כי הרבה שכר תלוי בה, כי הוא חייכם. דבר אחר, אין לך דבר ריקן בתורה שאם תדרשנו שאין בו מתן שכר, תדע לך שכן אמרו (בראשית לו, כב) ואחות לוטן תמנע, (שם לו, יב) ותמנע היתה פלגש  לפי שאמרה איני כדאי להיות לו לאשה הלואי ואהיה פילגשו, וכל כך למה, להודיע שבחו של אברהם שהיו שלטונים ומלכים מתאוים להדבק בזרעו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וידבר ה' אל משה בעצם היום הזה.	בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה, נאמר בנח (שם ז, יג) בעצם היום הזה בא נח  , במראית אורו של יום, לפי שהיו בני דורו אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו לכנס בתבה, ולא עוד אלא אנו נוטלין כשילין וקרדמות ומבקעין את התבה. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום, וכל מי שיש בידו כח למחות יבא וימחה. במצרים נאמר (שמות יב, נא) בעצם היום הזה הוציא ה', לפי שהיו מצרים אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בהם אין אנו מניחים אותם לצאת, ולא עוד אלא אנו נוטלין סיפות וכלי זין והורגין בהם. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מוציאן בחצי היום וכל מי שיש בו כח למחות יבא וימחה. אף כאן, במיתתו של משה, נאמר בעצם היום הזה, לפי שהיו ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו, אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השלו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו. אמר הקדוש ברוך הוא הריני מכניסו בחצי היום וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כאשר מת אהרן אחיך.	באותה מיתה שראית וחמדת אותה, שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו. אמר לו משה, אהרן אחי, עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. פשוט רגליך, ופשט. עצום עיניך, ועצם. קמוץ פיך, וקמץ. והלך לו. אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אשר מעלתם בי.	גרמתם למעול בי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על אשר לא קדשתם אותי.	גרמתם לי שלא אתקדש, אמרתי לכם (במדבר כ, ח) ודברתם אל הסלע, והם הכוהו, והצרכו להכותו פעמים, ואלו דברו עמו ונתן מימיו בלא הכאה, היה מתקדש שם שמים, שהיו ישראל אומרים ומה הסלע הזה שאינו לשכר ולא לפרענות, אם זכה אין לו מתן שכר, ואם חטא אינו לוקה, כך מקים מצות בוראו, אנו לא כל שכן:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי מנגד.	מרחוק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תראה	כי אם לא תראנה עכשיו לא תראנה עוד בחייך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושמה לא תבוא.	וידעתי כי חביבה היא לך, על כן אני אומר לך עלה וראה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזאת הברכה  לפני מותו.	סמוך למיתתו שאם לא עכשיו, אימתי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויאמר ה' מסיני בא.	פתח תחלה בשבחו של מקום ואחר כך פתח בצרכיהם של ישראל. ובשבח שפתח בו, יש בו הזכרת זכות לישראל, וכל זה דרך רצוי הוא, כלומר כדאי הם אלו שתחול עליהם ברכה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסיני בא.	יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה, שנאמר (שמות יט, יז) לקראת האלהים, למדנו שיצא כנגדם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזרח משעיר למו.	שפתח לבני עשו שיקבלו את התורה ולא רצו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הופיע.	להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהר פארן.	שהלך שם ופתח לבני ישמעאל שיקבלוה, ולא רצו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מרבבת קדש.	ועמו מקצת רבבות מלאכי קדש, ולא כלם ולא רבם, ולא כדרך בשר ודם שמראה כל כבוד עשרו ותפארתו ביום חפתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אש דת.	שהיתה כתובה מאז לפניו באש שחורה על גב אש לבנה, נתן להם בלוחות כתב יד ימינו. דבר אחר, אש דת כתרגומו, שנתנה להם מתוך האש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אף חבב עמים.	גם חבה יתרה חבב את השבטים. כל אחד ואחד קרוי עם, שהרי בנימין לבדו היה עתיד להולד כשאמר הקדוש ברוך הוא ליעקב (בראשית לה, יא) גוי וקהל גוים יהיה ממך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל קדשיו בידך.	נפשות הצדיקים הגנוזות אתו, כענין שנאמר (שמואל א' כה, כט) והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם תכו לרגלך.	והם ראוים לכך, שהרי תכו עצמן לתוך תחתית ההר לרגלך בסיני. תכו לשון פעלו, התוכו לתוך מרגלותיך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ישא מדברתיך.	נשאו עליהם עול תורתך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדברתיך.	המ''ם בו קרוב ליסוד, כמו (במדבר ז, פט) וישמע את הקול מדבר אליו, (יחזקאל ב, ב) ואשמע את מדבר אלי, כמו מתדבר אלי, אף זה מדברותיך מה שהיית מדבר להשמיעני לאמר להם. טיי''ש פורפרלידורי''ש בלע''ז . ואונקלוס תרגם שהיו נוסעים על פי דבריך, והמ''ם בו שמוש משמשת לשון מן. דבר אחר, אף חבב עמים, אף בשעת חבתם של אמות העולם שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תורה.	אשר צוה לנו משה מורשה היא לקהלת יעקב, אחזנוה ולא נעזבנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בישרון מלך.	תמיד עול מלכותו עליהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהתאסף.	בכל התאסף ראשי חשבון אסיפתם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשי.	כמו (שמות ל, יב) כי תשא את ראש, ראויין אלו שאברכם. דבר אחר, בהתאסף, בהתאספם יחד באגדה אחת ושלום ביניהם הוא מלכם, ולא כשיש מחלוקת ביניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחי ראובן.	בעולם הזה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל ימת.	לעולם הבא, שלא יזכר לו מעשה בלהה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויהי מתיו מספר.	נמנין במנין שאר אחיו, דגמא היא זו, כענין שנאמר (בראשית לה, כב) וישכב את בלהה ויהיו בני יעקב שנים עשר, שלא יצא מן המנין:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וזאת ליהודה.	סמך יהודה לראובן, מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם, שנאמר (איוב טו, יח. יט) אשר חכמים יגידו  להם לבדם  ולא עבר זר בתוכם. ועוד פרשו רבותינו, שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמות יהודה מתגלגלים בארון מפני נדוי שקבל עליו, שנאמר (בראשית מד, לב) וחטאתי לאבי כל הימים, אמר משה, מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמע ה' קול יהודה.	תפלת דוד ושלמה ואסא מפני הכושים, ויהושפט מפני העמונים, וחזקיה מפני סנחריב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואל עמו תביאנו.	לשלום מפני המלחמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ידיו רב לו.	יריבו ריבו וינקמו נקמתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ועזר מצריו תהיה.	על יהושפט התפלל על מלחמת רמות גלעד, (דה''ב יח, לא) ויזעק יהושפט וה' עזרו. דבר אחר, שמע ה' קול יהודה, כאן רמז ברכה לשמעון מתוך ברכותיו של יהודה, ואף כשחלקו ארץ ישראל נטל שמעון מתוך גורלו של יהודה שנאמר (יהושע יט, ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון. ומפני מה לא יחד לו ברכה בפני עצמו, שהיה בלבו עליו על מה שעשה בשטים, כן כתוב באגדת תהלים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וללוי אמר.	ועל לוי אמר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תמיך ואוריך.	כלפי שכינה הוא מדבר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר נסיתו במסה.	שלא נתלוננו עם שאר המלינים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תריבהו	כתרגומו. דבר אחר, תריבהו על מי מריבה, נסתקפת לו לבוא בעלילה, אם משה אמר (במדבר כ, י) שמעו נא המורים, אהרן ומרים מה עשו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו.	כשחטאו בעגל ואמרתי (שמות לב, כו) מי לה' אלי, נאספו אלי כל בני לוי וצויתים להרוג את אבי אמו והוא מישראל, או את אחיו מאמו, או את בן בתו, וכן עשו. ואי אפשר לפרש אביו ממש ואחיו מאביו וכן בניו ממש, שהרי לוים הם ומשבט לוי לא חטא אחד מהם שנאמר כל בני לוי:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי שמרו אמרתך.	(שמות כ, ב) לא יהיה לך אלהים אחרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובריתך ינצרו.	ברית מילה, שאותם שנלדו במדבר, וישראל לא מלו את בניהם, והם היו מולין ומלין את בניהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יורו משפטיך.	ראויין אלו לכך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכליל.	עולה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחץ מתנים קמיו.	מחץ קמיו, מכת מתנים, כענין שנאמר (תהלים סט, כד) ומתניהם תמיד המעד, ועל המעוררין על הכהנה אמר כן. דבר אחר, ראה שעתידין חשמנאי ובניו להלחם עם היונים והתפלל עליהם לפי שהיו מועטים, שנים עשר בני חשמנאי ואלעזר כנגד כמה רבבות, לכך נאמר ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומשנאיו מן יקומון.	מחץ קמיו ומשנאיו מהיות להם תקומה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לבנימן אמר.	לפי שברכת לוי בעבודת הקרבנות, ושל בנימין בבנין בית המקדש בחלקו, סמכן זה לזה, וסמך יוסף אחריו, שאף הוא משכן שילה היה בנוי בחלקו, שנאמר (שם עח, סז) וימאס באהל יוסף  ולפי שבית עולמים חביב משילה לכך הקדים בנימין ליוסף	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חפף עליו.	מכסה אותו ומגין עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל היום.	לעולם, משנבחרה ירושלים, לא שרתה שכינה במקום אחר:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ובין כתפיו שכן.	בגובה ארצו היה, בית המקדש בנוי אלא שנמוך עשרים ושלש אמה מעין עיטם, ושם היה דעתו של דוד לבנותו, כדאיתא בשחיטת קדשים (זבחים נד, ב) אמרי נחתי ביה פורתא משום דכתיב ובין כתפיו שכן, אין לך נאה בשור יותר מכתפיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מברכת ה' ארצו.	שלא היתה בנחלת השבטים ארץ מלאה כל טוב כארצו של יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממגד.	לשון עדנים ומתק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומתהום.	שהתהום עולה ומלחלח אותה מלמטה, אתה מוצא בכל השבטים ברכתו של משה מעין ברכתו של יעקב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וממגד תבואת שמש.	שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפרות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גרש ירחים.	יש פרות שהלבנה מבשלתן ואלו הן, קשואין ודלועין. דבר אחר גרש ירחים. שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומראש הררי קדם.	ומבורכת מראשית בשול הפרות שהרריה מקדימין לבכר בשול פירותיהם. דבר אחר מגיד שקדמה בריאתן לשאר הרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גבעות עולם.	גבעות העושות פרות לעולם ואינן פוסקות מעוצר הגשמים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ורצון שכני סנה.	כמו שוכן סנה ותהא ארצו מבורכת מרצונו ונחת רוחו של הקדוש ברוך הוא הנגלה עלי תחלה בסנה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רצון.	נחת רוח ופיוס, וכן כל רצון שבמקרא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תבואתה.	ברכה זו לראש יוסף:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכור שורו.	יש בכור שהוא לשון גדלה ומלכות, שנאמר (תהלים פט, כח) אף אני בכור אתנהו, וכן (שמות ד, כה) בני בכורי ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכור.	מלך היוצא ממנו והוא יהושע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שורו.	שכחו קשה כשור לכבש כמה מלכים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הדר לו.	נתון לו שנאמר (במדבר כז, כ) ונתתה מהודך עליו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקרני ראם קרניו.	שור, כחו קשה, ואין קרניו נאות, אבל ראם, קרניו נאות, ואין כחו קשה, נתן ליהושע כחו של שור ויופי קרני ראם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אפסי ארץ.	שלשים ואחד מלכים אפשר שכלם מארץ ישראל היו, אלא אין לך כל מלך ושלטון שלא קנה לו פלטרין ואחזה בארץ ישראל, שחשובה לכלם היא, שנאמר (ירמיה ג, יט) נחלת צבי צבאות גוים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם רבבות אפרים.	אותם המנגחים הם הרבבות שהרג יהושע, שבא מאפרים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והם אלפי מנשה.	הם האלפים שהרג גדעון במדין, שנאמר (שופטים ח, י) וזבח וצלמנע בקרקר  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולזבולן אמר.	אלו חמשה שבטים שברך באחרונה. זבולן גד דן נפתלי ואשר, כפל שמותיהם לחזקם ולהגבירם, לפי שהיו חלשים שבכל השבטים, הם הם שהוליך יוסף לפני פרעה, שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים (בראשית מז, ב) , לפי שנראים חלשים ולא ישים אותם לו שרי מלחמתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך.	זבולן ויששכר עשו שותפות, זבולן לחוף ימים ישכון ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר, ונותן לתוך פיו של יששכר והם יושבים ועוסקים בתורה, לפיכך הקדים זבולן ליששכר, שתורתו של יששכר על ידי זבולן היתה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמח זבולן בצאתך.	הצלח בצאתך לסחורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויששכר.	הצלח בישיבת אהליך לתורה לישב ולעבר שנים ולקבע חדשים, כמו שנאמר (דה''א יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ראשיהם מאתים, ראשי סנהדראות היו עוסקים בכך. ועל פי קביעות עתיהם ועבוריהם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עמים.	של שבטי ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הר יקראו.	להר המוריה יאספו, כל אסיפה על ידי קריאה היא ושם יזבחו ברגלים זבחי צדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי שפע ימים יינקו.	יששכר וזבולן, ויהא להם פנאי לעסוק בתורה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושפני טמוני חול.	כסויי טמוני חול, טרית וחלזון וזכוכית לבנה היוצאים מן הים ומן החול, ובחלקו של יששכר וזבולן היה, כמו שאמרו במסכת מגלה (ו, א) זבולן עם חרף נפשו למות (שופטים ה, יח) משום דנפתלי על מרומי שדה, שהיה מתרעם זבולן על חלקו, לאחי נתת שדות וכרמים וכו' :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ושפני.	לשון כסוי, כמו שנאמר (מ''א ו, ט) ויספן את הבית, (שם ז, ג) וספן בארז, ותרגומו ומטלל בכיורי ארזא. דבר אחר, עמים הר יקראו, על ידי פרקמטיא של זבולן, תגרי אמות העולם באים אל ארצו, והוא עומד על הספר והם אומרים הואיל ונצטערנו עד כאן, נלך עד ירושלים ונראה מה יראתה של אמה זו, ומה מעשיה, והם רואים כל ישראל עובדים לאלוה אחד, ואוכלים מאכל אחד, לפי שהגוים אלוהו של זה לא כאלוהו של זה, ומאכלו של זה לא כמאכלו של זה, והם אומרים אין אמה כשרה כזו ומתגיירין שם, שנאמר שם יזבחו זבחי צדק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוך מרחיב גד.	מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב ועולה כלפי מזרח:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כלביא שכן.	לפי שהיה סמוך לספר, לפיכך נמשל כאריות, שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גבורים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטרף זרוע אף קדקד.	הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וירא ראשית לו.	ראה לטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כי שם חלקת מחקק.	כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ספון.	אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר (לקמן לד, ו) ולא ידע איש את קבורתו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויתא.	גד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראשי עם.	הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גבורים, וכן הוא אומר (דברים ג, יח) ואתם תעברו חלוצים לפני אחיכם  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צדקת ה' עשה.	שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו. דבר אחר ויתא משה ראשי עם. צדקת ה' עשה, על משה אמור:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דן גור אריה.	אף הוא היה סמוך לספר לפיכך מושלו באריות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יזנק מן הבשן.	כתרגומו, שהיה הירדן יוצא מחלקו ממערת פמיאס, והיא לשם, שהיא בחלקו של דן, שנאמר (יהושע יט, מז) ויקראו ללשם דן וזנוקו וקלוחו מן הבשן. דבר אחר, מה זנוק זה יוצא ממקום אחד ונחלק לשני מקומות, כך שבטו של דן נטלו חלק בשני מקומות. תחלה נטלו בצפונית מערבית עקרון וסביבותיה, ולא ספקו להם, ובאו ונלחמו עם לשם שהיא פמיאס והיא בצפונית מזרחית, שהרי הירדן יוצא ממערת פמיאס והוא במזרחה של ארץ ישראל, ובא מהצפון לדרום וכלה בקצה ים המלח, שהוא במזרח יהודה, שנטל בדרומה של ארץ ישראל, כמו שמפורש בספר יהושע, והוא שנאמר (שם יט, מז) ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם  , יצא גבולם מכל אתו הרוח שהתחילו לנחול בו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבע רצון.	שהיתה ארצו שבעה כל רצון יושביה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ים ודרום ירשה.	ים כנרת נפלה בחלקו ונטל מלא חבל חרס בדרומה לפרוש חרמים ומכמורות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ירשה.	לשון צווי, כמו (דברים א, כא) עלה רש, והטעם של מעלה ברי''ש מוכיח, כמו ירש, ידע, לקח, שמע, כשמוסיף בו ה''א יהיה הטעם למעלה שמעה, ידעה, סלחה, לקחה אף כאן ירשה לשון צווי. ובמסורת הגדולה מצינו באלפא ביתא לשון צווי דטעמיהון מלעיל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברוך מבנים אשר.	ראיתי בספרי, אין לך בכל השבטים שנתברך בבנים כאשר, ואיני יודע כיצד:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יהי רצוי אחיו.	שהיה מתרצה לאחיו בשמן אנפיקינון ובקפלאות והם מרצין לו בתבואה. דבר אחר, יהי רצוי אחיו שהיו בנותיו נאות והוא שנאמר (דברי הימים א' ז, לא) הוא אבי ברזית, שהיו בנותיו נשואות לכהנים גדולים הנמשחים בשמן זית:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וטבל בשמן רגלו.	שהיתה ארצו מושכת שמן כמעין. ומעשה שנצטרכו אנשי לודקיא לשמן מנו להם פולמוסטום אחד וכו' , כדאיתא במנחות (פה, ב) :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ברזל ונחשת מנעלך.	עכשיו הוא מדבר נגד כל ישראל, שהיו גבוריהם יושבים בערי הספר ונועלים אותה שלא יוכלו האויבים לכנס בה כאלו היא סגורה במנעולים ובריחים של ברזל ונחשת. דבר אחר ברזל ונחשת מנעלך, ארצכם נעולה בהרים שחוצבין מהם ברזל ונחשת, וארצו של אשר היתה מנעולה של ארץ ישראל:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וכימיך דבאך.	וכימים שהם טובים לך, שהן ימי תחלתך, ימי נעוריך, כן יהיו ימי זקנתך, שהם דואבים זבים ומתמוטטים. דבר אחר, וכימיך דבאך וכימיך שהם טובים לך כמנין ימיך, כל הימים אשר אתם עושים רצונו של מקום, יהיו דבאך, שכל הארצות יהיו דובאות כסף וזהב לארץ ישראל, שתהא מבורכת בפירות. וכל הארצות מתפרנסות המנה וממשיכות לה כספם וזהבם אישקורונ''ט . הכסף והזהב כלה מהם, שהן מזיבות אותם לארצכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין כאל ישרון.	דע לך ישורון שאין כאל בכל אלהי העמים, ולא כצורך צורם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכב שמים.	הוא אותו אלוה שבעזרך ובגאותו הוא רוכב שחקים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מענה אלהי קדם.	למעון, הם השחקים לאלהי קדם, שקדם לכל אלהים וברר לו שחקים לשבתו ומעונתו, ומתחת מעונתו כל בעלי זרוע שוכנים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זרעת עולם.	סיחון ועוג ומלכי כנען, שהיו תקפו וגבורתו של עולם, לפיכך על כרחם יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו. לעולם אימת הגבוה על הנמוך, והוא שהכח והגבורה שלו בעזרך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויגרש מפניך אויב.	ואמר לך השמד אותם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מענה.	כל תיבה שצריכה למ''ד בתחלתה הטיל לה ה''א בסופה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בטח בדד.	כל יחיד ויחיד איש תחת גפנו ותחת תאנתו, מפזרין ואין צריכים להתאסף ולישב יחד מפני האויב:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עין יעקב.	כמו (במדבר יא, ז) ועינו כעין הבדלח, כעין הברכה שברכם יעקב, לא כבדד שאמר ירמיה (ירמיה טו, יז) בדד ישבתי, אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב (בראשית מח, כא) והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יערפו.	יטיפו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אף שמיו יערפו טל.	אף ברכתו של יצחק נוספת על ברכתו של יעקב (שם כז, כח) ויתן לך האלהים מטל השמים  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשריך ישראל.	לאחר שפרט להם הברכות אמר להם מה לי לפרוט לכם, כלל דבר, הכל שלכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשריך ישראל מי כמוך.	תשועתך בה' אשר הוא מגן עזרך ואשר הוא וחרב גאותך:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויכחשו איביך לך.	כגון הגבעונים שאמרו (יהושע ט, ט) מארץ רחוקה באו עבדיך  :	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואתה על במותימו תדרך.	כענין שנאמר (שם י, כד) שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מערבות מואב אל הר נבו.	כמה מעלות היו ופסען משה בפסיעה אחת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	את כל הארץ.	הראהו את כל ארץ ישראל בשלותה והמציקין העתידים להיות מציקין לה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל נפתלי.	הראהו ארצו בשלותה וחרבנה, והראהו דבורה וברק מקדש נפתלי נלחמים עם סיסרא וחילותיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת ארץ אפרים ומנשה.	הראהו ארצם בשלותה ובחרבנה והראהו יהושע נלחם עם מלכי כנען שבא מאפרים, וגדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועמלק:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת כל ארץ יהודה.	בשלותה ובחרבנה והראהו מלכות בית דוד ונצחונם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד הים האחרון.	ארץ המערב בשלותה ובחרבנה. דבר אחר, אל תקרי הים האחרון אלא היום האחרון, הראהו הקדוש ברוך הוא כל המאורעות שעתידין לארע לישראל עד שיחיו המתים:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הנגב.	ארץ הדרום. דבר אחר, מערת המכפלה, שנאמר (במדבר יג, כב) ויעלו בנגב ויבא עד חברון:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ואת הככר.	הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש, שנאמר (מ''א א' ז, מו) בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאמר לזרעך אתננה הראיתיך.	כדי שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב שבועה שנשבע לכם הקדוש ברוך הוא קימה, וזהו לאמר, לכך הראיתיה לך, אבל גזרה היא מלפני ששמה לא תעבר, שאלולי כך, הייתי מקיימך עד שתראה אותם נטועים וקבועים בה ותלך ותגיד להם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וימת שם משה.	אפשר משה מת וכתב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואלך כתב יהושע. רבי מאיר אומר אפשר ספר התורה חסר כלום, והוא אומר (לעיל לא, כו) לקח את ספר התורה הזה, אלא הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וקבר אתו.	הקדוש ברוך הוא בכבודו. רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו, וזהו אחד משלשה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן. כיוצא בו (במדבר ו, יג) ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו, הוא מביא את עצמו. כיוצא בו (ויקרא כב, טז) והשיאו אותם עון אשמה, וכי אחרים משיאים אותם, אלא הם משיאים את עצמם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מול בית פעור.	קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור, וזה אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא כהתה עינו.	אף משמת:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולא נס לחה.	לחלוחית שבו, לא שלט בו רקבון ולא נהפך תאר פניו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בני ישראל.	הזכרים, אבל באהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה נאמר (במדבר כ, כט) כל בית ישראל, זכרים ונקבות:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשר ידעו ה' פנים אל פנים.	שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה, כענין שנאמר (שמות לב, ל) ועתה אעלה אל ה', (במדבר ט, ח) עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכל היד החזקה.	שקבל את התורה בלוחות בידיו:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ולכל המורא הגדול.	נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא:	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לעיני כל ישראל.	שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, שנאמר (לעיל ט, יז) ואשברם לעיניכם, והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת (שמות לד, א) :	
